הלילה חלמתי על גחליליות, לפי כל סעיף בניו אייג', זה סימן מבורך, מבוא לבשורות טובות.
אלא שאנו כבר יודעים, אין סמלים אוניברסאליים, ההקשר, הסיפור, הוא זה שמקנה משמעות.
חלמתי שאני עם הדום האקס בירושלים, הוא גבוה מאוד, כדרכו, ולצידו עמיתו למקצוע, הנמוך מאוד, הם צועדים יחד ואני בעקבותיהם.
יוצאים מדירה בליל חורף, מהדקים מעילים לגופנו.
השביל היוצא מן הבית רצוף שלוליות ומשהו מבריק בחשיכה על השביל מטה. ג ח ל י ל י ו ת.
לרגע אני נרגשת מהפלא, כמו בילדותי... יאאאא....פרפרים מאירים, אחרי כן אני קולטת שאינן עפות באויר.
הן נעות בקושי על העפר הבוצי.
אני מנסה להסב את שימת ליבו, אלא שהוא אדיש ושומר על מבט נכוחה וצעד קדימה יחד עם רעהו.
זו רק אני שמסתכלת מטה וצופה במאורות קטנים שוקעים במים כהים וכבים.
הקיצר, החלטתי, אני לא מתאהבת יותר, נ ק ו ד ה.
סקס וחברות וחיבה - כן.
אבל לא אכנס יותר לפרדס.
בת 52, סוגרת את הבאסטה הזאת!
