לפני 4 שנים. 14 בפברואר 2020 בשעה 9:47
יֵשׁ סֶקְס אַחֵר
אֲנִי יוֹדַעַת זֹאת עַל בְּשָׂרִי וְגַם שִׁלַּמְתִּי בְּלִיטְרַת דָּם אֶת חֶלְקִי בְּמִשְׂחַק הַדְּמָעוֹת.
אֲבָל הוּא.
יֵשׁ רְגָעִים אִתּוֹ, כְּמוֹ הַיּוֹם, יָדָיו עַל צַוָּארִי, גּוּפי מְרֻתָּק, תַּחְתָּיו
סִּירֶנוֹת בָּרֹאשׁ בְּהִתְנַגְּשׁוּת עִם הַבִּטָּחוֹן בָּרוֹעה,
הָאַהֲבָה מְנַצַּחַת, הַגּוּף רפה.
אחֲרִי כֵּן אֲנִי אֲמַלְמֵל לְעַצְמִי שָׁעוֹת.
זֶה לֹא הָיָה סֶקְס, זֶה הָיָה מַשֶּׁהוּ שֶׁקָּשׁוּר בְּתַמְצִית הַחַיִּים עַצְמָם.