כותבת מכאן...

מעבר לים , בחדר קטן וסגור היא פתאום הופיעה.
הפתיעה אותי , כנראה שהיתה בשליחות....
ריגשה אותי , חיממה אותי , שמרה עליי.

הרגיש לי כמו בבית.... נו ... כמעט 😄

שנתיים ביחד ( ש... נ...ת...י...י...ם) , בתהליך , והמון מהרהרת.
כשיש עסק עם אדון אמיתי 😄 , באמת באמת אמיתי ,אז זאת זכייה גדולה , ענקית , עצומה שמחייבת
התמודדות , והתנהגות מתאימה.
החיבור היומיומי בן העולם שלי לעולם שלנו , שלי ושלו , הוא לא תמיד פשוט.
הרגעים הלא פשוטים לעיתים גורמים לי להתנהג בצורה לא מספיק ראויה לאדוני.
שונאת לאכזב , במיוחד אותו.
צרכים מאוד בסיסיים ומהותיים של אדוני הרי אינם ניתנים לשינוי.
אדון מתגבש מחומרים מאוד מיוחדים ולכן הוא אדון. גם שפחתו התהוותה בדרך מיוחדת ולכן היא שלו.
איתו, העולם המיוחד הזה, נראה כל כך נכון ושפוי.
לא היתי רוצה לרגע שיהיה אחר , שיהיה שונה , אולי קל יותר. לא ! לא רוצה לוותר על החלקים הקשים יותר של היום יום , לא רוצה לשנות דבר.
מצד שני לפעמים מרגישה שאני לא ראויה מספיק ? לא מסוגלת לתת את כל מה שזקוק לו ?
מצד שלישי 😄 זקוקה לו , מחכה בקוצר רוח להיות לרגליו ,קטנה קטנה ולהמשיך להרגיש ולדעת ששייכת לו כל הזמן.

לעוד הרבה ימים טובים ביחד.
אהבה גדולה.

נשלטת ,
נמוך לרגליו,
אבדן שליטה , חוסר שליטה ,
ספייס, רעד, משוב הגוף , כאב, ציות, אילוף,
גרון, חבלים , נשימה , דמעות , צורך , יופי , גבינות , שוקולד ,....................

לתת. לקבל. להיות ראויה.

באהבה גדולה,

שתהיה שנה נפלאה.

לאט לאט אני יותר ויותר מבינה עד כמה אני זקוקה לאדוני.
והוא , תמיד נמצא.

אהבה גדולה.

געגוע לקול
געגוע למבט
געגוע למגע
געגוע למכה
געגוע לכאב
געגוע לליטוף
געגוע להשתטחות
געגוע להתכרבלות
געגוע לנתינה
געגוע לקבלה

געגוע ענק

געגוע לשיגרה.

חוגגת 40 היום.
הרבה זמן חוששת מהיום הולדת הזה , מהיום.
רגשות מעורבים. מצד אחד מרגישה מצויין ונפלא והכל טוב מאוד ,טפו טפו טפו...
מצד שני , המספר ...
40
ארבעים
ARBAIM
אבל ממתי מתייחסים למספרים ? זה הזמן כנראה להפסיק ! 😄

מימשתי פנטזיה הבוקר שגרמה לי להרגיש כל כך יפה ומיוחדת . משהו שלי ורק שלי , משהו שאולי לפני שנה לא היתי מעיזה לעשות. איזה מזל שאני בת 40 ... 😄

תודה לאדוני האהוב כל כך שהתפנה והיה שם
תודה לבונדג' , לרונית ולים על הכלללללללל. תענוג גדול.

חג, חופש, משפחה , שבועיים לא נפגשנו.
אתמול נפגשנו :-).
התגעגעתי מאוד. התחושה הכי חזקה שליוותה אותי במפגש היתה הצורך להרגיש אותו , את אדוני. להרגיש את החיבוק שלו , הליטוף , המגע. לא מגע של כאב , אלא מגע של קירבה , מגע שיקח ממני וינטרל את הגעגוע שחוויתי. הצורך להיות בין רגליו , הצורך באדוני !
את תחושת הכאב הכלתי אתמול עבורו , עבור אדוני . היתי השימושון שלו , החור שלו , המשחק שלו - הנאתו.
זאת פעם ראשונה שאני מרגישה במקום הזה ללא שום תחושת תסכול ומעבר לכך אפילו מרגישה ריגוש גדול להיות במקום הזה, במקום שאדוני עושה כל מה שרוצה בי ואני מקבלת את זה בסיפוק גדול ברמה הפנימית , הנפשית.
התחושה הזאת קצת בלבלה אותי ... לא הבנתי מיד מהיכן היא מגיעה .
היום היא יותר ויותר מתבהרת לי ... עוד שלב בצורך , ברצון ,להיות יותר ויותר שלו.

התעוררתי היום עם געגוע עמוק ,
געגוע שגרם לי לעצבות,
געגוע שלא עשה לי טוב , הטריד אותי.

שליטה בגעגוע - סוג של הגנה , פחד מאיבוד שליטה.
יתכן שאני משחררת את השליטה העצמית ? געגוע בלי מעצורים ? 😄
והיום המיוחד הזה הוא עוד צעד בשנה הכל כך מיוחדת שעברה עליי לצידו ?

ואפילו לא תיארתי לעצמי עד כמה אני לא מחונכת... 😄

עוברת תהליך ,תהליך מרגש במיוחד ,תהליך שאדוני אחראי לו אבל הצורך שלי בו הולך ומתעצם מאוד בתקופה האחרונה . מרגישה שזקוקה לו יותר ויותר משום שכל כך רוצה להיות במקום בו אדוני רוצה אותי.
עוברת תהליך : אילוף , חינוך, ציות - להלן :

אילוף - לימוד, הדרכה, הקניית הרגלים.
חינוך - הקניית הרגלים, דרכי חשיבה והתנהגות
ציות - כניעה לציווי ,הקשבה לפקודה ומילויה.

כל הפירושים מתארים כל כך טוב את התהליך המלא ,תהליך שבו אני לומדת מה אדוני מצפה ממני, לומדת לחשוב אותו , לומדת מה הם סדרי העדיפויות שלי כשפחתו , לציית לדברו , להיכנע לרצונותיו והכל מתוך רצון עז וגובר שלי להיות קטנה לרגליו , לרצות אותו , להיות לשימושו.
איזו תחושה נפלאה זאת להיות מעוצבת על ידו ,לפתח הרגלים עבורו , ללמוד להיות שלו.
הרגשה מסעירה של כמיהה למשהו שחזק ממני , והמשהו הזה מוענק לי על ידי אדוני.

יש מעידות בדרך , לא חונכתי למקום הזה ולכן התהליך לא פשוט אבל כל כך מסקרן וטוב.
חשה שככל שהקשר שלי עם אדוני מתחזק ומתעצם הכמיהה הזאת מתגברת.
עמוק עמוק בתוכי עולה השאלה מהיכן התחושות האלה מגיעות .... לא בטוחה שיכולה לענות עליה, אבל כל כך שלמה עם הצורך ...

כבר מתגעגעת,
לחוש את כפות רגליו לוחצות את גופי נמוך נמוך מתחתיו.
לליטוף השוט על גופי הערום ... שמתחזק ומתעצם עד שאני עפה לי למקום שמרגיש כל כך טוב ...
לחבל שמגביל את תנועותיי , בזמן שמשרתת אותו ,
לתשוקה לכאוב מידיו , ולהישאר מסומנת.

בדרכו העדינה והכל כך נחושה לומדת על עצמי . לומדת להגיע למקומות ולתחושות שלא תיארתי לעצמי שאגיע אליהן , שארצה אותן , שאהיה מסוגלת להן.
איתו , כנועה לחלוטין , מתמסרת עד טשטוש.
הריגוש לקראת ריצויו, הצורך להיות לו ככלי קיבול ממלא אותי בתאווה אדירה.
להתהלך פעורת פה מולו , להזיל ריר , ולהרגיש כל כך יפה ומושכת , זה מה שלימד אותי - בשבילו.

זקוקה להשפלה ולניכור אבל לא יכולה בלי הליטוף והאהבה. שפחתו.