שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כותבת מכאן...

לפני 17 שנים. 12 בדצמבר 2006 בשעה 19:30

כבר מתגעגעת,
לחוש את כפות רגליו לוחצות את גופי נמוך נמוך מתחתיו.
לליטוף השוט על גופי הערום ... שמתחזק ומתעצם עד שאני עפה לי למקום שמרגיש כל כך טוב ...
לחבל שמגביל את תנועותיי , בזמן שמשרתת אותו ,
לתשוקה לכאוב מידיו , ולהישאר מסומנת.

בדרכו העדינה והכל כך נחושה לומדת על עצמי . לומדת להגיע למקומות ולתחושות שלא תיארתי לעצמי שאגיע אליהן , שארצה אותן , שאהיה מסוגלת להן.
איתו , כנועה לחלוטין , מתמסרת עד טשטוש.
הריגוש לקראת ריצויו, הצורך להיות לו ככלי קיבול ממלא אותי בתאווה אדירה.
להתהלך פעורת פה מולו , להזיל ריר , ולהרגיש כל כך יפה ומושכת , זה מה שלימד אותי - בשבילו.

זקוקה להשפלה ולניכור אבל לא יכולה בלי הליטוף והאהבה. שפחתו.

לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - כל כך כיף לקרוא אותך
את התמסרותך
אין נפלא מהאושר הזה..

אוהבת אותך יקירתי }{
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י