לפני 15 שנים. 5 בפברואר 2009 בשעה 21:34
אדוני הוציא אותי לארוחת ערב.
מסעדה ונילית, ארוחה ונילית, זוג שנראה ונילי 😄 והתרגשתי והרגשתי כל כך לא ונילי.
משם המשכנו למפגש פיזי, חפוז. במקום ונילי.
אבל לא משנה כל הונילי שמסביב (כולל הקוקוס המצופה וניל...) הפיזי בינינו לא יכול להיות ונילי.
כל כך מהר מצאתי את עצמי כואבת בשבילו, כאב גדול שהכיל המון געגוע אליי.
כאב חזק שהוביל אותי להתמסרות אליו ולתחושות שרק הוא יודע להוביל אותי אליהן.
ערב שונה. שינוי,ששנינו אוהבים ,אבל הדבק שמחזיק אותנו כל כך לא משתנה.
איזה מזל שלא ויתרנו. תודה אדוני.
ו... המינשך שלי כבר לא מושלם. איך זה קשור ? לא קשור. פשוט כואב. (חצי פולניה שכמותי)
לילה טוב.