אין מנעול והשער אינו סגור

מילותייך הקסומות
אוצרת בידיי
כאבק כוכבים מתוק
המתפזר במהירות. מכל רוח
קל. עדין . מרטיט את ליבי.
סוגרת את אצבעותיי, סוגרת על
האבק, מכווצת אותן
לאגרופים .
חשה את מגען החם,
שנמצא כאן, ובעצם כל כך לא...
מרפה את אצבעותיי,
נושפת בעדינות.
רק כמה פירורים דבוקים עדיין
בידיי, אך גם אותם. אני
מנערת