אין מנעול והשער אינו סגור

מילותייך הקסומות
אוצרת בידיי כאבק כוכבים מתוק
 המתפזר במהירות. מכל רוח
קל. עדין . מרטיט את ליבי.

סוגרת את אצבעותיי, סוגרת על
האבק, מכווצת אותן
 לאגרופים .
חשה את מגען החם,
שנמצא כאן, ובעצם כל כך לא...

מרפה את אצבעותיי,
נושפת בעדינות.
רק כמה פירורים דבוקים עדיין
בידיי, אך גם אותם. אני
מנערת