לפני 11 שנים. 6 במרץ 2013 בשעה 5:09
עיני שקד אלי מביטות,אט אט בבואתך חושפות
רזי נשמתך מיוסרת קמעא,נדמה כי תרות בנפשי
נחמה. עינייך יפתי השחורה והנאווה מבקשות הן
לשבור שתיקה.
בתום ילדות ברזי שתיקתך מכבלים משוועות לשחררך
ואילו את שושנה בין החוחים, במבואות הזמן עוטה שריונים
השירי מבט הבחיני בבריאה ,את יקירה נפלאות התבונה.
הקשיבי,כל ראשית קשה ,הן כל סוף הוא התחלה,האחד יאמר
הזמן מרפא,השני חווית זיכרון ייפה. ממבוכייך בנחרצות תעוטי
חיש,לחוף מבטחים תשוטי.
עוצמותייך באמונה בך גלומה, אף אם הדרך קשה ומכאיבה
ידו המכוונת של הבלתי נראה. אנא קבלי עתיי ליבך באהבה
חורפי ענותך הסירי מעלייך נסיכה,כציפור במעוף בדאייה עזה
השיבי דרור לנשמתך הזכה גלי,חושי,נפלאות הקבלה.
