אין מנעול והשער אינו סגור

באוזני עוד מהדהד צחוקך

מעיין שופע של חביון הלב

לעד תנוע בין שמחה לדאבה

בתהות ליבך מה פשר המסע

נפשך ים היא לא תחום ומידה.

יודעת שיפלי חייך לא גאוותך

מתאווה לדעת מאוויך וריקותך

אל תחריש  ותקשה  לבבך

הקשיב לקול הרך שבקרבך

בעוז פרוץ מעגל יגון ילדותך

מרוב מילים גוועת המחשבה

בנשמתך מחוללות כרוח בדממה

עת תמנע אמת מעצמך  

תתהלך בפחד חסר  מנוחה

איכה תמצא  נתיבי האהבה.

בבוא עוז להתגבר ,תתחשל

ביודעך הינך שוכן בלבבי

תקרוס חומה ,תבנה גשרים

להכיל בתוך רגשות משומשים.

בהווייתם להיות לך מעצימים.

ואם בדמדומי זיכרון שוב נפגש

עת תעניק דרור לצפונות ליבך

תשיק  קטבים ,חידלון והכחדה

תגלה אט את דמותך הנעלה

באהבה תפלס  בהשקט ובבטחה