חלק א
איך נמשיך לשדרג הוא שאל כרגיל
היססתי, התלבטתי, חשבתי
יש לי רעיון אמרתי בקול רם, בוא נצא ליער, נמצא פינה ירוקה מוסתרת
יש משהו במתח הזה שגורם לאדרנלין ולהורמונים לרקוד.
אבל כשתבוא אמרתי עלה אלי כדי שניקח סלסלת פירות ויין.
הוא הגיע, היה יום גשום וסוער, רעמים הרעישו את השמים וברקים הבליחו בשמיים והאירו אותם.
פתחתי את הדלת לבושה במכנסי טייץ שחורים וגופיה הדוקה
התבשמתי בבושם , בקרם הגוף המפתה והוא כרגיל עוד טרם נעלתי את הדלת
הקיף אותי ממרום גובהו חיבוק מלא תשוקה, שפתיים ולשונות נפגשים.
נעלתי מאחוריו את הדלת הייתי עם גבי אליו והרגשתי אותו מתקרב ונצמד אלי
ידיו נוגעות בגופי, מלטפות, חוקרות, עדינות, רכות,
פיו מרפרף לאורך הצוואר רעד מצמרמר עובר בגופי, לשונו מלקקת את תנוכי האוזניים
מה שעוצר את נשימתי, מתמכרת ללשון, מתמסרת למגע.
הוא מצמיד אותי לקיר, מקיף אותי בזרועותיו, אני מרגישה את הרטיבות הנהדרת הזו בין רגלי
ואת איברו המתקשח מהתרגשות.
זה הרגע חשבתי לעצמי להוביל.
הסתובבתי מולו, לקחתי את ידו, והובלתי אותו למרכז החדר החשוך – הוא הלך לצידי מובל ומופתע
רק אור נרות האירו אותו והברקים המבליחים כמו תפאורת רקע.
במרכז החדר כורסא לשקוע בה, לידה קערת קריסטל מלאה בדובדבנים אדומים מפתים
בקבוק יין לבן קר וגביעי רגל גבוהים.
