שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחרי הסערה

אחרי הסערה.. הרעמים שככו..
אחרי הסערה.. השקט המדומה שב.
אחרי הסערה.. נשכח כאב האישה..
אחרי הסערה .. הגיע הזמן ..
להיבנות מהכלום...
והיום אני יכולה להביט קדימה ..
והיום אני מרגישה שזכיתי למרות הכל ואולי בגלל הכל
זכיתי בך אהוב!
ושוב אחרי ...
אני שוב מודעת לך ..
מודעת לכך שאין דרך אחרת מלבד הדרך שלנו!
לפני 17 שנים. 29 בנובמבר 2006 בשעה 7:22

זה התחיל בשיחה פשוטה .. מילים שנאמרות בנינוחות מסויימת .. שיחה שזרמה בלי משים לגילוי "סודות כמוסים" ..
אט אט חשפנו האחד בפני השניה ... והגענו עד הפנטזיות המוצפנות ביותר .. ואולי אם לא היינו מגיעים מהעולם החשוך הזוהר .. אולי לא מגיעים לשיחה הזו .. אבל מאחר שהגענו .. ואני ..כבעגכעבגככעכג ח

לפני 17 שנים. 28 בנובמבר 2006 בשעה 20:39

הוא מוזר כבר ימים .. שואל שאלות שלא קשורות לכלום .. קשה לה עם החקירות הקטנות האלה ..
כמה זמן נסיעה .. באיזה מסלול המונית נוסעת .. תעשי טובה הוא זורק בהערה אקראית ..
תבדקי לי מחר אם את עולה בשבע וחצי באיזה שעה הוא מגיע לתחנה הרבעית במספר .
מביטה בו תוהה מה כפת לו בכלל... והוא ממשיך בשלו .. מתי אמרת הישיבה החשובה?
בשעות הבוקר? הם ישארו כמה ימים או יבואו וילכו באותו יום?
והיא עונה ולא מבינה מה כפת לו .

היא מתעוררת בבוקר יום שלישי .. כהרגלה .. היא מתקלחת מתארגנת לוגמת מעט מהקפה ..
וממהרת לצאת לכיוון התחנה יום עבודה שיגרתי ממתין לה..
היא עולה על המונית .. כבר מכירה את הנוסעים הקבועים .. מהנהנת לבוקר טוב לנהג הקבוע .. הוא מחייך לקראתה.. מתיישבת פותחת את התיק צד שלה .. שולפת את הנייד מחזיקה אותו בציפיה לצלצול .. כמו בכל בוקר ..
המונית נעצרת בתחנות כמו בכל בוקר .. ולפתע היא שומעת קול מוכר קורא בשמה .. היא סבה את ראשה אל הדלת .. עיניה נפערות בהפתעה .. מה אתה עושה פה ? היא שואלת בהלם.
בואי הוא מושיט לעברה יד.. היא מתרוממת ומביטה בו בשאלה .. הכל בסדר היא לוחשת לאוזנו כשהם יורדים מהמונית.. אל תדאגי הכל בסדר.. הוא עונה בקול שליו..
הוא מחבק אותה אליו .. ומבקש אותה להיכנס לרכבו..
היא נכנסת הוא מתיישב לצידה אוחז בכף ידה ולוחש לה בקול מלא אהבה .. אני אוהב אותך .. ו.. החלטתי שנשבור שיגרה.. הזמנתי מקום בצימר לבוקר מיוחד באיזור מזכרת בתיה ..
רק אני ואת ..
חיוך של אושר פיאר את פניה .. אני אודיע בעבודה היא לחשה .. אין צורך יקירה כבר הודעתי הוא הפתיע ..
הם הגיעו למקום חפצם ... ו... וגם ... ואפילו גם .... זה היה נהדר היא סיפרה לי "-)

לפני 17 שנים. 28 בנובמבר 2006 בשעה 17:54

לפעמים אני תוהה ביני לביני
לפעמים אני מנסה להבין
לפעמים אני תמיד לא מבינה ..

כאילו :
יש שני אנשים ..
יש רגשות ..
יש שם לרגשות האלו..
אהבה !

והכל ביחד ..
זה מרגיש כמו לחיות בתוך חלום ..
והכל ביחד..
זה נהדר זו שלווה עילאית..

אז ?
למה אנחנו בני האדם
עושים הכל מסובך?
למה לא חיים כך כל בני האדם?


לפני 17 שנים. 28 בנובמבר 2006 בשעה 5:02

הוא והיא ..
הוא והיא היא והוא
היא והוא הוא והיא ..
אני ואתה אתה ואני ..
אתה ואני אני ואתה ..
אפשר לצרוח בנשימה אחת ..
זה כל כך קל .. לנשום לפני להגות אותך איתי ולנשוף..
אני מחייכת ..
אני זורחת ..
מקבלת מחמאות מכל הסובבים .. הערות .. היי את .. שכחת לכבות את האורהלילה ..
ואני בתמימות שואלת מה?
את זורחת ילדה .. מגיעה התשובה ..
ואני משפילה מבט וחשה כיצד בוערות לחיי ..
והחיוך החיוך מתרחב ..
וכבר לא כואב לי בלחיים ..
אני אוהבת אותך ..
בגלל המון דברים.
ואני אוהבת אותך כי אני אוהבת את עצמי בגללך עכשיו.

לפני 17 שנים. 26 בנובמבר 2006 בשעה 21:08

התזמורת החלה לנגן ... הצלילים התפשטו בכל חלקי הטירה ..
האורחים החלו להגיע .. נשים יפיפיות לבושות במיטב שמלותיהן .. משרתיהם האישיים נושים מזודות
משרתי הבית מכוונים אותם לחדרי הירוח ..

אדונים לבושים במיטב צווי האופנה .. פניהם מגולחים למשעי..
השתיה הוגשה .. המוזיקה מזמינה את כולם למרכז הרחבה.. האווירה משתחררת לאחר מספר כוסיות אלכוהול..האורחים חשו בנוחות .. האורות הומהמו.הנינוחות הורגשה ..
נשים נפטרו מחלקי לבוש מעיקים .. גברים החלו להיפטר מנימוסיהם הקפדניים..
אט אט זוגות זוגות נבלעו בחדרים הפרטיים .. וצלצולי הפעמונים בחדר המשרתות לא פסקו...
באחת הפעמים היא התבקשה להגיע לחדר 3 בקומה העליונה .. היא הגיעה עם מגש עמוס כל טוב ..
נקשה בדלת התשובה היכנסי לא אחרה להגיע ..
היא פתחה את הדלת .. נעמדה בפתח מרגילה את עיניה לחשכה ... ולפתע פתאום ראתה מחזה שפער את פיה .. בהפתעה..
נערה בערך בת גילה הייתה עקודה על צלב שהורכב למראשות המיטה.. ידיה קשורות לצדדים רגליה מפוסקות לרווחה .. גבה נוטף טיפות דם .. סימני הצלפה פיארו את עור גבה ..


המשך יגיע....

לפני 17 שנים. 26 בנובמבר 2006 בשעה 19:04

היא הועסקה כמשרתת בטירה הענקית .. עוד אחת בצוות גדול .. חדרי השינה בקומה העליונה היו באחריותה .. אלו היו 5 חדרים ענקיים .. מיטות ענק במרכז כל חדר .. אח עם גחלים לוהטות שרפו במשך כל היום ..והעלו ניחוח נעים .. הטמפרטורות בחדרים היו גבוהות הקור לא חדר .

התלחשויות בין המשרתות הגיעו גם לאוזניה .. על בני הבית .. מעולם לא ראתה אותם רק שמעה אודותיהם .. ובמיוחד על מסיבות החשק שהתקיימו בכל חודש..

ואז אחריי שבועות שהיא עבדה .. התבקשה להגיע לאחראי המשרתות לשיחה אישית..
היא נרעדה מעט ..זכרה את עיניו בראיון העבודה ... זכרה שחשה כיצד הפשיט אותה בעיניו ובחן את גופה ללא בושה ..
לולא הייתה זקוקה לעבודה לא הייתה נשארת אפילו לרגע.

היא נכנסה מהססת לחדרו .. הוא סימן לה לשבת .. היא התישבה בהיסוס .. הוא נעמד מולה .. צעד צעד אליה רכן מול עיניה ולחש בקולו.. את מודעת בוודאי שאסור לך לדבר על מה שקורה בטירה ולו מילה אחת עם אף אדם מבחוץ .
היא ניענעה בראשה . וברור לך הוא הגביר את קולו .. שאסור לך לדבר עם זרים. ולהעביר פרטים על המסיבות שנערכות בטירה. ולא חשוב כמה מוזר יראה לך .
בוודאי אדוני היא ענתה ..
הוא סימן לה שהיא משוחררת .. היא התרוממה לאיטה .. כיוונה את צעדיה ליציאה.. הוא הביט בה צועדת לכיוון היציאה ..
ואז קרא בשמה . אלונה עיצרי. היא סבה אליו.. התבקשתי לשאול אותך הוא אמר בהיסוס ..
אם תרצי להשתתף במסיבה .. את תגישי משקאות באולם הגדול ותתלבשי בבגד מיוחד..
ו... ההיסוס בקולו העביר בה צמרמורת.. תצטרכי לשרת את האורחים בכל אשר יחפצו .. וסכום נכבד יזכה אותך בסוף המסיבה .. מאוד מכובד..
היא השפילה מבט .. ונזכרה באמא החולה וחמשת אחיה ואביה שעובד מבוקר עד ערב ולא מצליח להעניק לבני משפחתו ארוחה אחת נורמלית ביום.
כסף יעזור להם מאוד .. ולמה כבר ידרשו ממנה היא חשבה ..
אני מסכימה היא אמרה בקול בטוח... אני אשרת במסיבה.
הוא הביט בה בפליאה .. הנהן בראשו .. אני אודיעלבעלי הבית הוא ענה וסימן לה את הדרך לדלת.

הבית געש ורגש .. המשרתים אצו רצו להכין את הטירה למסיבה .. כל החדרים קושטו האולם המרכזי כוסה בסרטים בוהקים ..
ארוחות גורמא התבשלו ונאפו במטבחים..
מיטב האמנים הוזמנו .. לשעשע את האורחים.. יינות יובאו מארצות רחוקות ..




.....כבר ההמשך.....





לפני 17 שנים. 26 בנובמבר 2006 בשעה 4:53

בתום כל סוף שבוע מגיע תחילת שבוע ..
וסוף השבוע הזה היה מיוחד לי ...
מקווה שזה סימן לשבוע נפלא לי ולכולם...

לפני 17 שנים. 24 בנובמבר 2006 בשעה 20:14

כשאתה רחוק ... אני קוראת לך בכל כוח הנפש..
כשאתה רחוק ... אתה בתוכי . במחשבתי . בתוך עפעפיי פנימה ..
עוד כמה שעות אהוב...}{

לפני 17 שנים. 24 בנובמבר 2006 בשעה 10:28

לפני 17 שנים. 23 בנובמבר 2006 בשעה 22:09

חצות וכמה דקות ..
שעת הערפדים..
אני תכף חודרת אל בין הסדינים ..
אחייך אלייך ממקום משכבי..
ואתה אהוב ...
תניח את העיתון .. תתרומם ותבוא הכי קרוב אליי..
ואני אלחש לאוזנייך..
סוד על לילה לוהט מתשוקה}{