שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחרי הסערה

אחרי הסערה.. הרעמים שככו..
אחרי הסערה.. השקט המדומה שב.
אחרי הסערה.. נשכח כאב האישה..
אחרי הסערה .. הגיע הזמן ..
להיבנות מהכלום...
והיום אני יכולה להביט קדימה ..
והיום אני מרגישה שזכיתי למרות הכל ואולי בגלל הכל
זכיתי בך אהוב!
ושוב אחרי ...
אני שוב מודעת לך ..
מודעת לכך שאין דרך אחרת מלבד הדרך שלנו!
לפני 17 שנים. 2 בדצמבר 2006 בשעה 19:57

העיניים של טולי
זוג עיניים
כמו בריכות
תכולות עמוקות
עם המון הבעה ..

העיניים של טולי
צמד מרקע השמיים
מלאות באהבה
מטביעות ברוך ...

לפני 17 שנים. 2 בדצמבר 2006 בשעה 12:04

לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2006 בשעה 14:20

יש לי אח גדול שיש לו כלב .. בכל בוקר הוא מוציא אותו לסיבוב " הופעות בשכונה"
ואחרי הצהריים אחרי יום עבודה ..
יש מה שנקרא מפגש כלבים ..
כל השכנים יוצאים לפארק מתגאים בכלביהם כאילו היו ילדיהם "-)
הוא עמד על 2 רגליים אחוריות .. והשכנה הרוסיה עונה שלי נובח תשובות לשאלות מתמטיות ..
כשיגדל בטח יהיה דוקטור ..
לא ישנתי כל הלילה מוסיפה הגרושה מקומה 7 .. הכלבה המסכנה יללה כל הלילה כולו ..
וכך ה"הורים הגאים " משוחחים והכלבים והכלבות .. מעבירים ביקורת על בעליהם ..

הב הב אתמול כל הלילה הגרושה בכתה .. לא נתנה לי לעצום עיו תורנית.. רק יללה על הגרוש והמאהב .. לך תבין גברים .
ואני נובח הכלב האפור כל היום תרגילים בחשבון .. שתקנה מחשבון ושתיתן לי להיות כלב פשוט ..
ואז מביט הכלב של אחי הגדול .. מחייך בעצלות.. אתמול בלילה הוא התלבש רצה לעשות סיבוב ולא היה לי חשק אז נשכבתי על המחלצת שלי ועשיתי את עצמי ישן .. אז הוא חזר לשבת ..
אני מחנך אותו לאט ובטוח ..

חיי כלב }{

לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2006 בשעה 10:12

לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2006 בשעה 7:17

נסיעה ארוכה לפניה .. היא התמתחה לה מעט על המושב ברכבת .. הקרון היה מלא .. אך היא ידעה מניסיון קודם שרוב הנוסעים ירדו בתחנות הבאות..
היא בחנה אותם.. מולה ישבו .. אם ותינוקת .. חייכנית ונעימת מראה ..
לצידה ישבה אישה מבוגרת .. עם כובע גדול ממידותיה על ראשה.. מנומנמת מיד עם תחילת הנסיעה ..
עינית המשיכו לתור ולבחון את שאר הנוסעים בקרון .. זוג שישב מכורבל באחת הספסלים הפינתיים ..
היא חייכה לעצמה בטח תחילת אהבה ..
זוג קשיש יותר ישבו מולם וממקום מושבה יכלה רק לשמוע את נשימותיהם הכבדות ..
הרכבת נעצרה בתחנה בחריקת בלמים .. הנוסעים ירדו ..
בקרון שלה היא נותרה לבדה .. עוד שעה לערך תגיע ליעד .. כמו בכל שנה בתאריך המאוד מסויים הזה .. היא עושה את דרכה ..

הלב פעם בחוזקה .. היא הביטה בו וידעה שגורלה נקשר לגורלו ..היא זכרה את מבטו במרחק הזמן ..
היה שם משהו בעיניים הגדולות השחורות שכבשו אותה מיד .. מבט מהול בזיק של אכזריות ורוך ..
תובנה שנקלטה אצלה אחרי המפגש הראשוני ביחידות ..
כשפקד עליה בקור אכזרי לעשות את העולה על רוחו.. והיא צייתה ללא קרב ללא ספקות .. דבר שמעולם לא עשתה . שהיה מנוגד לאופיה הג'ינג'י .. והוא השיג ממנה הכל כל מה שרצה ללא לוחמנות מצידה ..
כבר אז ידעה שהיא הפכה להיות לו לשעשוע .. ולמרבה פליאתה קיבלה זאת בשיוויון נפש ..
ואז הוא נעלם כלא היה ..

ימים וחודשים היא תעתה להיכן הוא נעלם .. ימים וחודשים היא כאבה את הפרידה .. ימים וחודשים היא לא הבינה מה לא עשתה טוב ..

ואז אחרי בדיוק שנה .. הוא מצלצל .. צליל קולו מיגנט אותה .. ליבה פעם בחוזקה ..
הוא נתן לה הוראות היכן לפגוש אותו . וניתק את הפון .. כאילו רק אתמול נפרדו ..
היא הביטה בפון שעה ארוכה .. מנסה להבין את ההוראות .. היא הביטה בפון ודמעות הציפו את עיניה ..
היו אלו דמעות של התרגשות וגעגוע .. היא בכתה היא כל כך בכתה בהקלה .. וכשסוף סוף נרגעה
החלה לתכנן את יום המחר ..
היא התקשרה לברר את שעות הרכבות .. היא דאגה להזמין מכונית מחברת ההשכרה שתמתין לה בירידה מהרכבת .. קבעה תור לשעה מאוחרת לאותו יום לספרית .. בדרכה רכשה כמה וכמה פירטי
לבוש ..
וכשהגיע הרגע לא הייתה מוכנה ממנה לשרת אותו ככל העולה על רוחו ..
היא ירדה מהרכבת נכנסה למכונית המושכרת ונסעה לרחוב שהורה לה להגיע .. בית דירות גדול
היא החנתה את המכונית אספה את תיק הצד שלה טיפסה במדרגות ... דירה 4 היא נעמדה מול הדלת נשמה נשימה עמוקה ופתחה את הידית .. הדלת נפתחה חושך היה בדירה .. היא נכנסה ונעלה את הדלת מאחוריה בדיוק כמו בהוראות שניתנו לה .. יד חזקה סגרה את פיה מאחור . ויד שניה אחזה לה בשד בכוח רב .. רגל נדחפה לבין רגליה.. וקול מלא אכזריות מילא את אוזנה אם תזוזי אהרוג אותך ..
פחד מילה אותה היא נעמדה ללא תזוזה אני משחרר אותך . את תעשי בדיוק מה שאומר לך .
תתפשטי אני רוצה אותך עירומה כביום היוולדך . גשי למיטה תשכבי על גבייך פסקי רגלייך ..
היא מילאה אחר ההוראות עד סופם .. רועדת נשכבה במיטה מפוסקת רגליים ..
אור קטנטן הגיח מפינת החדר .. היא ראתה דמות ועל מצחו היה פנס קטנטן .. והקול הקר שוב הלם באוזניה .. הבדיקה מתחילה אם תזוזי זה יכאב נורא.
הוא פיסק את רגליה עד הקצה זוג מצבטים הפרידו את שפתיי פתיחת נשיותה .. היא גנחה עדיין לא מודעת לכאב שיגיע .. ואז מבלי הכנה משהוא קר קשה וחזק חדר לתוכה בכוח רב .. פיסק את כולה ..
צרחת כאב פילחה את החדר .. סטירה הונחתה על לחייה .. ודמעות כאב וזעזוע התפרצו מעיניה..
אמרתי שתשמרי על השקט . ומיד לתוך פיה נדחף הגאג .. היא נחנקה .. אבל דבר לא הושיע ..
הכאב שפילח את ריחמה היה קשה מנשוא .. ואז הוא יצא .. היא נשמה נשימת רווחה ..
הרימי את האגן נחתה הפקודה .. היא הרימה וכרית נדחפה מתחת עגנה .. עכשיו היו חוריה פעורים מולו .. והוא אחז בידיה ואזק כל אחת לפינה אחרת של המיטה .. כך עשה גם לרגליה ..
חסרת שליטה מוחלטת .. כחומר ביד היוצר .. ללא מילת ביטחון לנחמה.. בובה אזוקה ..
שוב מצבטים והפעם לרקטום ישבניה הופרדו הכאב היה עצום .. שמן הוחדר לתוכה דמעות זלגו מעיניה .. ורק קולו הגיע קרוב ואכזר את חיית מעבדה שלי . שפן נסיונות שלי . היא עצמה את עיניה ..
רצתה בכל מאודה להעלם מהמקום לפחות לגרש את נשמתה משם .. שיקח את גופה וישאיר את נשמתה מחוץ לכותלי "המעבדה" .. היא כאבה היא צרחה אל תוכה .. והוא המשיך בניסוייו .. ללא
רחם .. החדיר לתוכה סובב גדול קטן עם שמן בלי שמן הצליף נשך שרט עינה את גופה עד הקצה ומעבר לו ..
עד שעייף.
ואז שחרר את גופה פקד עליה לרחוץ את עצמה להתלבש ולהעלם עד שיחפוץ בה שוב.

לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2006 בשעה 5:36

עלי מוהר : פיזמונאי ועיתונאי .. שגדלנו על רבים משיריו ..


אבן מהלב

מילים /עלי מוהר


שום דבר כבר לא בוער ואין שום סדר יום
הידיים בכיסים, הולך לכל מקום
השמיים שוב פתוחים כשת יניך פתאום
ועכשיו אפשר לחלום, אך אין יותר חלום

את ניסית לנחם אותי, אמרת שלא נורא
שהבוקר עוד יאיר, השמש עוד תזרח
זמן כה רב רציתי בך מבלי להשיגך
רק אחרי שזכיתי בך יכולתי לאבדך

הורדת לי אבן מן הלב
אך הכאב אינו חולף מהר
הורדת לי אבן מהלב
אבל הלב אינו אותו הלב יותר

ת היית חלום ישן, חלום שלא מרפה
את היית משאלת לב שלא גילה לפה
ובסוף נתת לי את עצמך בהשאלה
ואני לקחתי והרגשתי הקלה

הורדת לי אבן מהלב
אך הכאב אינו חולף מהר
הורדת לי אבן מן הלב
אבל הלב אינו אותו הלב יותר

השמיים בהירים כשאת אינך פתאום
לילה ויום
ועכשיו אפשר לחלום
אך אין יותר חלום

שום דבר כבר לא בוער ואין שום סדר יום
את איניך ויש פתאום כל כך הרבה מקום
את ניסית לנחם אותי, אמרת שלא נורא
שהבוקר עוד יאיר - באמת תודה רבה

הורדת לי אבן מן הלב
אך הכאב אינו חולף מהר
הורדת לי אבן מן הלב
אבל הלב אינו אותו הלב יותר.




לפני 17 שנים. 30 בנובמבר 2006 בשעה 20:00

התמזל מזלי בשבוע האחרון ,
והכרתי אותך ,
איש מקסים ורגיש,


ונכון שאני קרציה לא קטנה ..
אז אימצתי לי אותך לאח ..
וכך התואר המפוקפק
יושב עליי בול 😄

תודה לך שנכנסת לחיי אח גדול שלי}{

לפני 17 שנים. 29 בנובמבר 2006 בשעה 11:02

בוא אליי פרפר נחמד
שב אצלי על כף היד
שב תנוח אל תפחד
ותעוף בחזרה ...

בוא אליי פרפר נחמד
לגום צופי והשבע רעבונך
ותן גם לי לטעום ממך

בוא אליי פרפר נחמד
ואל תעוף עוד לעולם
כי מכורה לטעמך
כי כבר אין אני
ויש שלך ...

לפני 17 שנים. 29 בנובמבר 2006 בשעה 7:29

לפני 17 שנים. 29 בנובמבר 2006 בשעה 7:25

ננה נבננה לי ל מצליח :(