שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחרי הסערה

אחרי הסערה.. הרעמים שככו..
אחרי הסערה.. השקט המדומה שב.
אחרי הסערה.. נשכח כאב האישה..
אחרי הסערה .. הגיע הזמן ..
להיבנות מהכלום...
והיום אני יכולה להביט קדימה ..
והיום אני מרגישה שזכיתי למרות הכל ואולי בגלל הכל
זכיתי בך אהוב!
ושוב אחרי ...
אני שוב מודעת לך ..
מודעת לכך שאין דרך אחרת מלבד הדרך שלנו!
לפני 17 שנים. 13 בדצמבר 2006 בשעה 5:26

היום בחצות הוא מגיע ..
היום בחצות שוב אחבוק את גופו ..
היום בחצות תחזור תודעתי לראשי ..
היום בחצות שוב אנשום את שלוותו לתוכי ..
ובא לציון גואל ..



סליחה לכול: חבריי, ידידיי, יקיריי, על שבוע מטורף..
בחצות הוא חוזר ..
והשפיות תחזור אליי ..
כל התלונות עליי נא להגיש ב.. 3 העתקים לסלייבי שלי "-)

אוהבת אותך!!!!!

לפני 17 שנים. 10 בדצמבר 2006 בשעה 17:05

ההזמנות כבר חולקו ..
10 בנות סקסיות בטירוף ..

לפני 17 שנים. 9 בדצמבר 2006 בשעה 19:29

פאבלו רוזנברג...



הימים שלי איתך הם מהימים הכי טובים
למציאות תמיד יש קרקע אספנו כבר את השברים
אילו אספנו כל פיסה היינו בטח מושלמים

והימים טובים בלילה בזמן ששנינו ישנים
והחלומות פורשים כנפיים אנחנו שם נעלמים
אילו פתרנו כל חלום היינו בטח מושלמים

ואפשר להחביא הכל
בקופסא או בארגז גדול
אבל.......
זכרון בא עם מפתחות
ונכנס בדלתות פתוחות
יוצא רק מתי שהוא רוצה

והימים שלנו יחד הם ברובם מאושרים
את יכולה בכל לגעת, הזכרונות לא נשברים
אילו זכרנו כל דבר היינו בטח מושלמים

לפני 17 שנים. 7 בדצמבר 2006 בשעה 5:45

על צלע הר ..
שם בין כל הירוק ..
המקום לאהבה ..

שם מול כוכב זוהר ..
אתוודה על אהבתי ..
שם בתוך גלי הים..
ילחש לך גופי ..
כמה הוא רק שלך..

וליטופיו יהיו מתוך גופי ..
לתוך גופך ..
כל כך טהור ...
כל כך אמיתי ..
כמו שרק כוחות האהבה ..
יכולים להעניק .

לפני 17 שנים. 6 בדצמבר 2006 בשעה 11:33

כבקשתך .. הבוקר עוד טפח מחיי נגלה לעינייך ..
אתה מקלף אותי בעדינות ..
מקלף לומד מחזיק מעט .. ועוד קצת .. נוגע בודק חוקר .. ואז ממצא את כל האפשרויות..
ולפתע ללא הקדמה או הכנה קולף לך עוד רובד ממני ..
ואני מתמכרת להיות חשופה לך אלייך .. יודעת ששוב תטעם, תחוש, תחקור, תרגיש, ובעיקר תמצא..
ואז ללא הכנה מוקדמת עוד רובד מחיי הכמוסים יחשף לעינייך ..

********
מביטה בעינייך .. מנסה להבין למה?
למה אתה חושף אותי לעינייך..
למה לומד אותי בידייך ...
האם אתה סקרן?
האם זה לספק לעצמך תעסוקה?
האם לענות בכך על צרכייך?


********
מחייכת לעצמי ..
אתה מגלה אותי
וחושף אותי לך ..
ברגש עמוק ובעדינות ..
וזה בכדי לדעת להעניק לי אותך ..
וזה בכדי להוסיף אושר לחיי ..
וזה בכדי לתת לי אותך לצרכיי ..

ועל כך אהוב ..
אני מודה לך ..
למרות החשש ..להחשף..
למרות הכאב בחפירת חיי ..
אני מודה לך ..
כי אחרי כל רובד ..
אני קלילה יותר..
משוחררת יותר..
מקבלת ממך וסופגת אותך..
אוהבת אותך עד כלות אהוב .
}{

לפני 17 שנים. 6 בדצמבר 2006 בשעה 6:56

תודה שבאת הבוקר ..
תודה שהברחת את כל הפחדים ..
תודה שאפילו לשעה היית פה לצידי ..
תודה אהוב שלי}{

לפני 17 שנים. 6 בדצמבר 2006 בשעה 5:02

שוב חזר החלום הנורא ..
שוב הוא הופיע כשהוא בכלל לא נקרא..
המתנתי לו .. כבר כמה ימים ..
היו הסימנים ..
אבל ניערתי את ראשי ...
לא רציתי שישוב ..
אבל לצערי הוא עצמאי..

בא כשחפץ בכך ונעלם בחטף ..
אבל מחר הוא יעלם כי לא אהיה לבד..
מחר אהתל בו ..
הוא לא ימצא אותי ..
אהיה רחוקה ממקום מוכר ..

אולי הוא יחפש אותי ..
אבל לא ארשה לו למצוא אותי ..
מקום מחבואי יהיה סמוי ..
וארדם סוף סוף ארדם שוב בשלווה ..

לפני 17 שנים. 5 בדצמבר 2006 בשעה 19:28

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=67505&blog_id=9208

וזה הלינק לשם:)

לפני 17 שנים. 4 בדצמבר 2006 בשעה 17:44

היא יושבת באוטובוס צפוף .. המון רב מסביבה דוחק .. צלצול הטלפון בקושי נשמע ..
היא עונה בקול חלש הלו .. קולו ממלא את אוזנה .. שלום לך אהובה .. חיוך מתפשט על שפתיה ..
שלום גם לך .. היכן את ? באוטובוס הומה אדם באה תשובתה .. המכונית במוסך כידוע לך ..
אמממ... נחמד הוא עונה מעט בחיוך ממזרי .. היא חשה בהתחלפות קולו .. וחיוכה התרחב מעט ..
לעזור לך? הגיעה שאלתו ...
לעזור לי?
כן אולייי ממממ... רק אולי תעצמי את העיניים ותדמייני אותי ישוב מול כיסאך כשהאוטובוס מלא אנשים .. ואת מפסקת רגלייך ואני מחדיר ראשי אל מתחת לחצאית שלך ...
די.. דייי ... אמרתי דיי!!
אבל את יודעת שהכי בעולם אוהב לענג אותך אהובה ...
נועם! די ! התכוונתי לדי!
אבל אבל אבל ...
בלי אבל .. אתה לא נורמלי אני לא יכולה לדבר ובטח לא להקשיב למילים האלו שלך עכשיו...
אבל את כן ...
קולו מתחכם ..
זה יעלה לך ביוקר עדיף שנדבר על מזג האוויר .. היא מציעה בתקווה ..
וחשה כיצד חום גופה עולה וממלא את חלציה ..
אני אתנקם וזה יהיה כואב היא לחשה לפון...
הוא חייך לעצמו .. כמה הוא אוהב את הכאב הזה שלה ......



יבוא ההמשך........................

לפני 17 שנים. 3 בדצמבר 2006 בשעה 19:34

אחד הימים הכי מלאים שחוויתי בחיי ..
היא הביטה בעיניו דקה לפני שהיה צריך ללכת ..
תודה על יום מיוחד היא לחשה ..
והוא ליטף את שיערה הארוך ..
עיניו שיקפו את עיניה ..
אהבתם כמו חומות ניתקו אותם מהעולם שמסביב ..
הם היו מאושרים ושלווים ..
הוא עמד גבוה ורם והיא צמודה אליה קטנה ומחובקת אליו ..
השמש עמדה לישוק לים ..
וצבעה את אהבתם באדום כתום לוהט ..
תודה על יום שלא ישכח .
הוא לחש לה באהבה רכה ונעימה.