לפני 18 שנים. 14 באוקטובר 2006 בשעה 18:36
הרבה עבר הרבה עוד יעבור.. אני ניצבת במקום לא קל בחיי.. בלעדייך את שתמיד הארת את השביל בשבילי..
תמיד חיבקת ואהבת ללא גבול.. תמיד ידעת להטות אותי לכיוון הנכון .. ועכשיו אני לבד בלעדייך.. בעולם המאיים.
והוא בהחלט מאיים. אני יודעת שיש הרבה אנשים שאוהבים אותי .. אני יודעת שכולם ירצו להאיר לי את הדרך.. אני יודעת שכשאזדקק הם יהיו שם בשבילי כמו שאני אהיה בכל מקום בשבילהם.
בדיוק כמו שלימדת אותי.
הימים יחלפו המאורעות יקרו.. יהיו ימים מלאי עצב ואחרים שמחים. ואני אגדל ואצמח להיות .. את יודעת מה.
אני מלאה געגועים ........ פשוט מלאה געגועים לעיניים לחיוך לחיבוק .. אוהבת אותך ויודעת שאת לעולם איתי!