לעולם לא תדעו-מה באמת מתחולל פה

יום חמים, יצאתי להפסקה מהמשרד. החלטתי להזמין את טלי לבוא איתי לאכול צהריים.
אספתי אותה, והיא הכווניה אותי למקום חדש שנפתח, "שירות מדהים שמעתי שיש שם".
נכנסנו ואוויר צונן קיבל את פנינו ויחד איתו בזווית העין ראיתי שמצלרית קפצה ממקומה ונעה לכיוונינו "שניים?" שאלה בטון רגוע. "אכן" עניתי ולכדתי את המבט. מממ... צעירונת, מפזרת חיוכים לכל עבר... היא הובילה אותנו לשולחן שלנו ,והביאה לנו תפריטים.
"אני דנה , ובכל טענה בקשה או המלצה אני כאן לספק את נוחיותכם"... כמה שאני שמח לשמוע ...דנה... חייכה חיוך נדיב , וקלטה את עייני חודרות אליה, השפילה את מבטה, בו בזמן סומק קל התפשט על לחייה.. חמודה כזאת , הסתובבה ופסעה לעבר הדלפק בענטוז.
מאחורי הסינר הארוך התחבא לו תחת קטן ומוצק, קופת לו במכנס לייקרה שחור וצמוד שמדגיש את הצורה של החוטיני שמשתפשף לו בחריץ שלה בכל צעד ותעד.. מותניים צרות.. עמידה זקופה, את החזה עוד לא בחנתי בקפידה. הרגשתי יד קרירה מונחת על לחיי ומפנה אותי לכיוון הנגדי ... טלי! פרצוף לא מבין.. "תפסיק לבהות , זה לא יפה" היא אמרה.
את ההזמנה מסרנו למלצרית אחרת משום מה דנל'ה לא עמדה בהבטחתה.
"חשבתי שאת השירות מקבלים מאותה מלצרית, לא?" שאלתי את המלאונת שעמדה מעלינו ושירבטה דבר מה בפנקסה. " אהה..כן, ודאי..דנה מייד תתפנה אליכם" היא ענתה בגמגום.
"מה איכפת לך מי תגיש לך את האוכל " שאלה אותי טלי בלחישה עצבנית.
"ככה אני אוהב את השירות שלי.. עקבי,מסור וקבוע.. מעדיף לא לעבור מידיים לידיים" וחייכתי אליה חיוך ערמומי..
תוך כדי שטלי גולשת לה לעלילות היום המרתקות שלה בעולם הזוהר, תשומת הלב שלי הופנתה לדנה המתכופפת בקצה שהני של החדר, תחת מורם אל על , ראש בין הבירכיים קושרת שרוכים..איזו גמישות, היא יודעת שאני מסתכל , אחרת לא הייתה טורחת לקשור שרוכים בדיוק בזווית שאני רואה לה את אוצרותיה..
"חם לך ??" שמעתי את טל שואלת בהפתעה.
"לא, למה את שואלת?" הרגשתי את עגלי הזיעה מתחילים לבצבץ בצד המצח והעברתי מפית יבשה.
"נראה לי קצת מיוזע ..תשתה..זה ייצנן אותך " חייכה אליי..הממזרה הקטנה,למה אלוהים לא ברא לה חזה קצת יותר גדול..עשה כזאת עבודה מופלאה בתחת החלק שלה, אפרסקי ועגול, לא יכל לאזן את המצב.. ולנדב גם לשם מעט נפח, שייצור פרופורצייה משגעת...
אני מפנה את מבטי, מחפש את דנל'ה, והיא כבר עושה את דרכה אלינו נושאת עימה מגש עמוס.. נעצרת בינינו, ומתחילה להוריד צלחות לאט ובמקצועיות, עם טון נמוך ואלגנטי היא מסבירה לנו מה אנו עומדים לאכול, המלל שלה מתפספס לי באוזן כי אני כבר שקוע במחשוף הנדיב שהיא טרחה לחשוף בפניי, אני יכול להשבע שלפני רגע שלושת הכפתורים שלה היו סגורים ועכשיו הם פרוצים לרווחה, החזה המדהים שלה שוטף את עייני, מתוך המחשוף , כל צלחת שיידה מורידה גורמת לחזה שלה לעלות ולרדת , מתכווץ לו תחת היד המועכת ,העור נמתח , והשד כהולך להתפוצץ מתנפח מהלחץ ...ואז משתחרר ומיטלטל קלות..
הרגשתי מכה עזה מתחת לברך, טלי נתנה לי בעיטה, הצצתי לעברה ל מבין , נתקל במבט העצבני שלה, גבות מכווצות, פה קפוץ, " מה העניין מתוקה?" שאלתי אותה ברוך.
והיא רק שילבה ידיים בחוסר סבלנות , וגיצי קינאה ניתזו ממנה לכל עבר..
"את יודעת שרק את החזה שלך אני אוהב טל-טול" והענקתי לה את אחד החיוכים הכובשים שאני יודע שממיסים אותה. אחת המזלגות שדנה סידרה נשמטה לה מהיד ונחתה ברעש על הצלחת שלי, לא הסטתי את מבטי וחיוכי לא מש מפניי, טלי רתחה מכעס.
דנה סיימה בזריזות מאומצת לסדר את הפלייס-מאיטים , ושבה על עקבותיה לעבר הדלפק.
היא עדיין הייתה עם הגב, ואני קראתי לה שתחזור. בצעדים מהירים, וחזה מטלטל... והתייצבה מעליי עם ידיים משולפות "כן אדוני?" ... אדוני..ממממ.. מעניין אם הכלבה הקטנה הזאת באמת כזאת ממושמעת כמו שהיא נראת . "אם אפשר קצת קרח לגברת" ..ביקשתי עם חיוך קטן.. טלי קפצה ממקומה, זרקה את המפית שהייתה מונחת לה על הרגליים והלכה לכיוון השירותים. דנה הייתה מובכת מכל הסיטואציה והשפילה את מבטה.
"יש לך חבר ילדונת?" שאלתי אותה. "לא אדון, אני לא בנויה לקשר רציני כרגע.."
"הבנתי.." מקבל זין פה ושם .. לא יכולתי שלא לשלוח יד לעבר המפשעה שלי להזיז מעט את הג'ינס , עקב האי נוחות מהזין העומד שלי. "איך את מרוויחה פה? מרוצה ?!"
"כן, לא רע.."
"מה הסכום שאת יוצאת איתו בערב?"
"300 בערך..." הוצאתי מהארנק שלוש שטרות של מאתיים והעברתי אליה "כנסי לשירותים ותפצי את טלי טל שלי..היא נעלבה.לא נראה לך?"
"כן אדון..כמובן..סליחה...מייד אטפל בזה"
היא שלחה יד לעבר השטרות ,חטפה אותם במיומנות והכניסה אותם לכיס האחורי של המכנס הצמוד שלה.

"היא נכנסה לשירותי הנשים, ונעלה את הדלת אחריה... "מה את חושבת שאת עושה??" צעקה עליה טלי.
"לא התנהגתי כראוי, באתי להתנצל ולכפר על מעשיי ברשותך.."
"תעזבי אותי משוגעת ,לכי תנקי איזה שולחן , תפתחי עוד כמה כפתורים..לסנוור לעוד מישהו את העיניים" היא הסתובבה למראה בכעס והחליקה את שיערה..
דנה עדיין בשלה, התקרבה בצעדים קטנים לעברה, נעמדה מאחוריה ולא הסיטה ממנה את המבט דרך המראה. התקרבה אליה עוד קצת..ועוד...עד שהיא הריחה את הבושם הנעים שמדיף צווארה.. הקיפה עם ידיה את טלי ותפסה לה בבת אחת את שדייה "טיפשונת, פתחתי את הכפתורים במיוחד בשבילך..לא הצלחתי להוריד ממך את העיניים, לא יגעתי איך לתפוס את מבטך ולגרום לך להבין שאותך אני רוצה ולא את הבחור שבא איתך... איזה חזה מדהים יש לך ..מממ..ואת כל כך שקועה בלעשות לו פרצופים כועסים..מזל שברחת לשירותים אחרת כבר הייתי מוותרת..."
טלי הסתובבה אליה עם עיניים בורקות "זה פשוט לא ייאומן, כל פעם שאני יוצאת איתו לאנשהו מתחילות איתי בנות.. אני לא מצליחה להבין, איך זה מעורר את הבנות סביב כשהן רואות אותי בסביבתו..."
"כנראה שיש דברים שאפשר לראות רק מהצד..." אמרה דנה בשקט ושלחה את שפתיה לעבר צווארה של טלי, והחלה לגלוש מטה "זה פשוט קורה כל הזמן, אני כבר לא זוכרת מתי-הוא ירד בפעם האחרונה.. לא ככה בכל אופן..כןןןן...אוי ...ממממ...דננננננננה...אההה... למה הוא לא יורד ככה...דננה שלי...כככככן"
בעוד דנה שקועה לה במלאכת הקודש, טלי נשענה לה על הכיור שניצב מאחוריה, אחוזת טרנס, גונחת ומתייפחת. לא הרגישה את ידיה מחליקות באטיות על השיש הרטוב , מאבדות יציבות , ומוציאות את כל גופה משיווי משקל , ראשה נשמט אחורה ונחבט בחוזקה בברז הנירוסטה הבולט, הגוף מנסה להתנגד לנפילה אך לשווא, הוא קורס מטה במהירות, ואז נשמעת עוד חבטה , העורף של טלי חוטף מכה בשיש הרטוב ומעלף אותה טוטאלית ..
דנה לא ממש מבינה מה עובר על הבחורה, מנסה לתפוס את רגליה ולייצב את עמידתה אך היא לא עומדת במשקל גופה המכביד עליה מרגע לרגע.. היא מוצאת את עצמה בסופו של דבר, זוחל מבין רגליה מנסה להיחלץ מגופה מחוסר ההכרה שמוטל על הריצפה.
מזועזעת , היא נעמדה באיטיות, מנגבת את מיצי הברטולין שעוד הבריקו לה על השפתיים וברחה משם כל עוד נפשה בה...

מחוייך ורגוע , יצאתי מתא שירותי הגברים, שטפתי את ידיי שהתלכלכו מעט מהגמירה המוגזמת שהיית לי לפני רגע.. יצאתי אל האולם , מתבונן סביב, לא נראה שהן בכלל קרובות לסיום -חשבתי לעצמי, התקרבתי אל השולחן בו ישבנו מהרהר לעצמי אם ללכת להפריע להן ,כי ההפסקה שלי כבר התארכה יתר על המידה, כשלפתע עייני נתקלו בשלוש שטרות של מאתיים מקופלות מתחת לצלחת שלי, וביניהן היה מצורף פתק "זאת לא אשמתי..."