לפני 13 שנים. 5 במרץ 2011 בשעה 14:15
אוי, כמה שאני אוהבת אותן.
כל פעם מפחדת מחדש,
ואם ממשיכה טיפ טיפה מעבר לפחד-
מתגלה לו עונג צרוף,
שאין לי מושג איך הוא נמנע ממני עד עכשיו.
כולי רועדת,
הולכת אחרייך לאן שתיקח אותי.
לאט לאט הגוף נרגע,
וכמו תמיד- מסתבר שהוא יודע לפניי מה וכמה אני רוצה...
ואני מקבלת את זה.
מפה הדברים מתחילים להתערבב ולהתערפל,
ומה שאני מצליחה לזכור
זה רק הרטיבות והתענוג,
ואיך שניהם הולכים ומתחזקים לסירוגין.
לחיי פעמים ראשונות(: