זה התחיל בסתם חימוד של אחר הצהריים.
שוכבים במיטה הקטנה שלי,
והיד שלך, כמו בדרך כלל,
מלטפת את התחת שלי.
ואני, כמו תמיד, לא יכולה להתאפק
ומחככת אותו ביד שלך...
באמת שלא הייתי חרמנית!
(טוב נו, אחרי מה שהיה בסופ"ש...)
אבל כמה אפשר להתאפק?
עוד כמה ליטופים ממך,
כמה ספאנקים קטנים...
צביטה בפיטמה
ואני מתחילה להתעורר.
מבקשת להרגיש אצבע.
אתה שואל איפה.
אתה יודע בדיוק איפה, סתם נהנה לשמוע אותי אומרת את זה... מניאק.
זה מחרמן אותי עוד יותר.
מגמגמת כמה פעמים של: "נו, אתה יודע... שם..."
לוקחות לי עוד כמה דקות עד שאני מצליחה לבטא את זה במשפט מלא...
אתה אומר לי שאין איתך היום חומר סיכה,
ושואל אם אני חושבת שאני מספיק רטובה.
"לא נראה לי שמספיק...רק קצת..." אני עונה.
בכל זאת, אתה מחליט לבדוק.
האצבע שלך מחליקה לתוכי ומתחילה לטבוע.
מרגישה את הגוף שלך צוחק מאחורי... "לא רטובה מספיק, אה? כלבה חרמנית שכמוך..."
אני מחייכת בביישנות,
כמו ילד שנתפס כרגע בשקר...
אבל מאוד מאוד מרוצה מעצמי-
שגרמתי לך לבדוק.
אתה חופר בתוכי בביטחון,
מתחיל להעביר את המיצים שלי לחור השני...
בשנייה שלפני אני תמיד מפחדת ומתחרטת שביקשתי...
ושנייה אחרי, כשאתה מפסק את פלחי הישבן שלי
והאצבע מתחילה לפלס את דרכה פנימה
אני נזכרת בדיוק למה אני אוהבת את זה...
סתם חימוד של אחר הצהריים.
לפני 13 שנים. 26 באפריל 2011 בשעה 7:55