אתר חפירות

האמת היא שאני לא כועסת ולא כלום. משום מה לא חשבתי בכלל שניפגש. זה היה קבוע מראש. אפילו המכתב הזה נכתב מראש. אולי כי כזאת היא הדינמיקה בינינו. עד שיש מישהיא שאני אישית ממש רוצה להביא, אתה רוצה אותה כעוד נשלטת שלך- כאילו אין לך מספיק...
אחרי זה כבר לא ציפיתי כל כך. x התגלגלה והתחמקה לכיוון ה'לא' כבר כמה זמן, וזה שאותי לבד לא מעניין לך מספיק לפגוש זה כבר נלמד. כן, אני יודעת,- קשה, לא נוח, לא יוצא, עבודה, זה לא שאתה לא רוצה... בסופו של דבר כשמעניין מספיק אתה מצליח להסתדר. כמה שלא תתכחש הכל עניין של סדר עדיפויות, הפסד (מידת ההשקעה וכו') ורווח (y לכשעצמה למשל, או האופן שבו הופעת פתאום כשz הייתה בסביבה).
שאלת לא מזמן אם זה שאתה מרשה לא גורם לי לראות זאת כמובן מאליו.
האם אני המובן מאליו? האם זה שאני מבקשת או מודה הוא מובן מאליו? האם זה שאני רוצה בך מובן מאליו? זה שאבוא כשתגיד, או זה שאני מחכה, מובן מאליו?
האם, סוף כל סוף, כפי שאמרת, האורגזמות שלי מובנות מאליהן? (שהרי כל אחת מהן שלך...).
לא, אני לא נעלבת גם. לא ציפיתי ממך. אפילו לא קצת. אני רק פחות ופחות מבינה למה. למה כללי כזה. סתם כי אני צריכה שולט בחיים שלי? רק כדי שיהיה לי נעים יותר לאונן? להסתובב חרמנית ומטפטפת רטיבות? זה עדיין לא מסביר אותך. אישית. אני חושבת שזה היה יכול להיות כל אחד. רק צריך לחכות למישהוא שייקח אותי, כמו שאז בהתחלה אתה לקחת. זה בכלל לא משנה מי. עדיף מישהוא שיתברר אחר כך שיש לי משהוא משותף איתו מעבר לפנטזיות נחמדות שלעולם לא מתממשות.
אתה פחות ופחות מרגש אותי. כל ה'לא יוצא' הזה, אחרי שלבי הכאב המגוחכים ההם, הוא 'טורן-אוף' די רציני. במיוחד בהתחשב בדינמיקה בינינו, שמאפייניה הבולטים צויינו לעיל.
ובכלל, כאילו בלי קשר, לא מתוך עצבנות, רק מתוך הראייה הזאת אותך כמזדמן (שהרי זה מה שאתה עושה את עצמך עבורי):
אני לא רוצה להמשיך ככה, אם לך מותר אז גם לי. אם לך לא מספיק... ואתה יודע כבר שלי בטוח שלא... אז שווים. שנהיה תיקו. גם אני רוצה עוד קשרים. עוד היכרויות. להרגיש חופשי להיפגש ולהתנסות עם מי שמסקרן אותי. לא מתוך חיפוש ספציפי, ולא על חשבונך. בלי שום קשר אליך (לא שיש הרבה ממך גם ככה...). חד הצדדיות הזאת מכעיסה אותי אצל אחרים. למה אני בעצמי קיבלתי אותה? בכלל לא התכוונתי לזה. יזיזות אמיצה? וואללה. זה כל מה שתרצה ממני. אז זה כל מה שאתן לך. מספיק ודי. מספיק. אני שבעה מזה.
ידעתי שיום אחד אני אדע. חשבתי שזה יהיה הפוך. שיום אחד אני פשוט אהיה שם, ולא אשאל יותר מה יהיה כי זה פשוט יהיה. חשבתי שיום אחד, מתישהוא אחרי זה, כשתשאל אותי שוב, אביט בך כלא מבינה ואגיד- 'אבל אנחנו כבר שם.'. לא דמיינתי כל כך את האפשרות האחרת. זה לא שלא תוכל לעשות בי מה שתרצה, או לחרמן אותי בטירוף רק על ידי כמה מילים, כמו תמיד, אלא ש... פתאום אני לא ארגיש צורך בך. –אתה- כבר לא חשוב במשוואה הזאת, במידה די דומה אוכל להתחרמן מסיפור זימה כזה או אחר, או מהליטופים המתוקים של ליאור. אני מרגישה מוכנה לפגוש אחרים. קודם זה היה דורש ממישהוא המון מאמץ להצליח לשלוט בי, קודם עוד לא יכולתי לקרוא לאחר 'אדוני'. גם עכשיו זה לא יהיה פשוט, אבל עכשיו אני מוכנה שלא לקרוא ^לך^ 'אדוני'. לא שלא תוכל לגרום לי לעשות זאת, לא צריך הרבה כדי לשכנע אותי , אבל זה לא יהיה בעל אותה משמעות חזקה. אם יש משהוא שיצא טוב מכל הסיפור עם x לגבי הקשר שלי איתך, אז זה זה שהיא לימדה אותי לחשוב על עצמי בצורה אחרת בתור נשלטת. מעניין. עוד לא בדיוק ניסחתי את זה, אולי בהזדמנות.


ולחילופין:
האם אינך רואה שאני שם? האם אינך יודע? שכל דבר. כל דבר שתבקש או תרצה. רק העובדה שאני כאן. למרות הכל. בניגוד לכל הרצונות או הדמיונות שלי, אני כאן. מוותרת לך בכל. 'מרשה' לך הכל. לא משנה מה תעשה או לא תעשה אני כאן. אני עדיין לא נותנת לאף אחד אחר מה שאני נותנת לך. לא שלא רציתי. לא יכולה אחרת כי אני שלך. לא יכולה להיות בלעדיך. אין אני בלעדיך. זה מעבר להרגשות, מעבר לרגשות, מעבר להכל. זה משהוא אחר.
האם אתה מבושם עונג? או שאולי שווה-נפש? האם אתה מודע למה שיש לך בידיים? עד כמה בן אדם יקר בעיניך?
אני מושפלת בכך שיש לך אחרות. עוד יותר בכך שאתה רוצה אחרות. עוד אחרות. אני מושפלת ב'ניצול' שאתה עושה בי. בחוסר היחס. בכך שאינך מספר לי. מושפלת בחוסר השוויוניות ביחסינו. מושפלת בדרישות שלך. בכל אחת ואחת מהן.
ואני כאן. (ורוצה עוד, צמאה תמיד, ושמחה בהרגשת העליונות שלך, ונהנית לפנטז על האחרות שלך, ומשועשעת מהדברים המוזרים שאתה גורם לי לעשות, וכמעט חסרת שיפוט לגבי היחסים שלי עם כל שאר בני האדם בעולם).
האם זה משנה בכלל שאני כאן? –אני- בתור היותי מי שאני ולא בגדר התגובות\הציות\וכן הלאה. מה היית עושה עבורי? על מה היית מוותר?

האם?



רוצה אותך (להכיר אותך, לדעת אותך, לאהוב אותך, לנשק אותך, להכאיב לך, להנעים לך, להוציא ממך, לגרום לך, לספק אותך, לעניין אותך, לשרת אותך...). רוצה שתהיה שלי. יודעת שזה לא יקרה. ועדיין כאן.
מה זה אומר לך? מה זה אומר לגביך?