סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אתר חפירות

לפני 17 שנים. 5 ביולי 2007 בשעה 2:43

משחררת. צפה על תנודות עדינות של גלי האוקיינוס חסר הגבולות. פחד עצום אוחז בי, אני מפחדת. כל כך מפחדת...
להיות לבד. לא להיות שייכת. להיות ברשות עצמי,
וכל כך לבד.
הכי לבד שרק אפשר.
אני משחררת,
בלתי שייכת יותר.
לא סתם הכי לבד שאפשר, רוב הזמן אני לבד,
באמת לבד עכשיו.
שיכורה כלוט (מאיפה ביטוי הזה בשפתי? הולכת לישון, כביכול...
מחטים מחר. איכס. הפחד הגדול באמת. הלוואי שהיה הבטחוניסט מחזיק לי את היד, העולם היה קטן עליי אז, אהבה.

מאלפת בשוט ומבט​(שולטת) - תשקלי את הרעיון

שאולי כשאת לא שייכת לו - את שייכת לעצמך?
ואולי את יכולה לעטוף את עצמך האהבה וקבלה?

לא שלו, אבל אולי כל העולם כולו, וכל חייך שייכים לך?

יודעת שזה לא קל. הכמיהה צורבת והגעגועים גורמים לדמעות לזלוג.

ואז עד שתוכלי לחייך - שולחת אליך חיבוק.

Q
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י