בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

באנג'י בלי חבל

לרדת לסוף דעתי, זה כמו לקפוץ באנג'י בלי חבל.
לפני 18 שנים. 27 בספטמבר 2006 בשעה 13:40

הוא שאל אותי בתמיהה, באמת לא ראית הפצוע האנגלי?
ומה לגבי מיסטיק ריבר? חומות של תקווה? פרל הארבור? טיטניק? רוחות של תשוקה?

רבק, בן אדם!
אני בכיתי בשליחות קטלנית, בארמגדון, במת לחיות, בשלגיה ובבמבי, נראה לך שאפוסים היסטוריים רחבי יריעה, אלו סרטים שאני בכלל הולכת לראות?

עכשיו, הוא חושב שיש לו רעיון לסשן...







NOT

Whip​(שולט) - אכן מרגשים חלקם מהסרטים שדיברת עליהם, את לא לבד ! :).
האבא של קונור שמקריב את חייו בשביל לעצור את השאריות של שוורצנגר בשליחות קטלנית,
ברוס ויליס שמתנדב להשאר ולפוצץ את האסטרואיד, במקום חתנו לעתיד (באמת קטע מרגש, גם אותי. השניות שלפני שהוא מפעיל את הנפץ...התמונות של בתו)
וקצת אחרים.
ממליץ על חומות של תקווה. לא סרט בכי, אבל נוגע ללב ומרגש. את השאר לא ראיתי, כבד גם עלי :)
W
לפני 18 שנים
לא קשורה - סרטים שנוגעים לי בלב, הם סרטים שמצחיקים אותו.
בשביל זה יש לי אלמודובר.

סרטים שנוגעים לי בלב, הם סרטים שמגעילים אותו.
'אושר', 'שבעה צעדים' וחומרים למתקדמים.

סרטים שנוגעים לי בלב, הם סרטים שעושים לי לחשוב.

סרטים שמכוונים לבלוטת הדמעות שלי, לא מגיעים לי ללב. ועם דמעות בעיניים, ממילא אי אפשר לראות את הסרט, אז בשביל מה?
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י