לפני 18 שנים. 27 באוקטובר 2006 בשעה 21:01
אז לא נתנו לי להתפרק על הקיר. למרות שרציתי.
אבל, יש אחת צדיקה שקלטה, עשתה איתי ברטר.
היא תנקה, אני אבשל.
לא בישלתי כבר שנתיים.
בטח לא לשבעה אנשים.
בטח לא ארוחה מלאה.
בכיתי עם הבצל, התרככתי עם החמאה, התחממתי עם הרביולי.
היה נעים.
היא ידעה שזה ירגיע אותי.
מכירה אותי אמא שלי. באמא'שלי.
