באנג'י בלי חבל

בכביש ריק, שני נתיבים פנויים, הוא מתעקש ליסוע ליד השוליים ולהשפריץ על הולכי הרגל
עברתי לידו, ראיתי את ההנאה החולנית על הפנים שלו וכל כך איחלתי לו ליפול לבור פתוח.

ההפוגה הקלה, הוציאה לרחוב כלב מזדקן על רגליים דקיקות עם פרווה מדובללת ואפורה, שעבר ובדק אם נשארה על איזושהיא עצם בסביבות הפחים חתיכת בשר והיה לי ברכב כריך טונה, אבל, טרנזיט אחד, בעל לו"ז צפוף של פריקה וטעינה, החליט ששם אסור לי לחנות.
נעטף לי הלב במין אגרוף לא נראה, מהסוג שלוחץ ושולח את הדמעות במעלה הגרון.

שני מטר משם, טרנזיט אחר, בוחר לחנות על מעבר החציה. פורק סחורה,זה חשוב.
והיא, עם המקל, הנעליים האורטופדיות שלא ממש מותאמות לגשם, סל הקניות והניילון על הראש, נאלצה לחצות מעל פתח הניקוז שבצד. הנעליים לא שרדו.
עצרתי להעיר לו. הוא לא הבין מאיפה יש לי את החוצפה להפריע לו בעבודה.
הדמעות, שממילא עמדו בגרון, כבר דגדגו לי במעלה האף.

אסור לי לצאת מהבית בימים של טרום מחזור.
מילא הבטן הנפוחה והחצ'קונים, הלב שלי לא עומד במסת ההורמונים הזו.