לפעמים, כשאני תופסת את עצמי מביטה על עצמי מבלי שארגיש,
אני חושבת שהעולם הזה שאנחנו חיים בו היום מוליך אותנו לכיוון הוייה של עדר קדמוני.
עדר קדמון. מונע מרגשות בסיסיים וצרכי השרדות שמוכתבים על ידי הסביבה וכללי המשחק.
והעולם שלנו מכתיב רגשות במובנם הבסיסי ביותר והתנהגויות פלקטיות של 'מה שנכון'.
פלקטיות לא רק בגלל השטיחות שלהן... פלקטיות בגלל שכמו בפוסטר גם תמונת בני עשרה עם גלשנים, צועדים על החוף לאור השקיעה, הן כולן פוזה.
מסע דוגמנים של החיים הנכונים, המקומות הנכונים, המראה הנכון.
היחיד החדש, האינדיווידואל המושלם - שמצליח בעבודה, מחזיק חברים אמיתיים, יוצא כאן לחו"ל ושם אל חדר האושר, קורא קצת, מנהל שיחה מושקעת גלובלית ושנונה שכולה מעו"ף, קינקי במידה, סובלני ובלתי שיפוטי לדומים לו, מודע לעומק רגשותיו וצרכיו. מאמין שמותר ורצוי להיות שונה! כולם עושים את זה!
צרכים. זה המפתח.
המפתח לעולם השיווק הפך למפתח לעולם החדש.
אם מתחשק לך לפתוח את דלת הקסמים, תתחבר לרגש.
לא לרגש מורכב או אמביוולנטי או כזה שמצריך את האחרים לחשוב.
רגש בסיסי. שמח, חרמן, רעב, עייף.
לא יודעת מתי או איפה, אבל, ספרי הלימוד שלי היו מלאים בצרכים מורכבים.
והיום, כמו בעולם השיווק, הכל מזוקק. כי כדי לפנות אל קהל, צריך לדעת לגעת בדיוק בנקודה.
אז אפשר להיות מורכבים ובעלי הבחנה בפרטים
ואפשר במקום, לעצב את כל האחרים לפי שבלונה, כך שיתאימו. כדי שיהיה קל לזהות את הרגש הנכון.
וכל אחד מנסה למצוא לעצמו מקום שבו הוא יכול להיות מורכב, מיוחד, שונה, אחר, חלש, לא מבהיק בחיוך כמו פרסומת למשחת שיניים שהיא גם שמפו ומרכך.
חבל שאין שום מקרה שבו אותו מקום מפלט נשאר מקום נטול פלקטיות של חיים נכונים, מקומות נכונים, מראה נכון. ככה זה. כשמדובר בכאב או בדידות או בושה אין דרך חוץ מלעשות את זה לבד.
גם קבוצת הדומים לך, שהם ב'מקום הנכון', רוצים להרגיש כמו פוסטר.
תמונה שונה, אבל, אותה תמונה לכולם, שיהיה להם קל להבין...
אין מקום לאלו שחיים במקומות האפלים ביותר, לאלו שמביטים מנקודות השפל של ההערכה העצמית,
נציגי השונות או חוסר שביעות הרצון מאי התאמת המרכיבים של חייהם למתכון המנצח למילניום השלישי.
מי שמעז להציג את עצמו באופן כזה, מיד מזוהה כשוליים שיש לבלוע אל המיינסטרים כטרנד.
כי הרוב, כבר איבד את היכולת להבין, יש לו רק את היכולת לומר 'זה ריגש אותי, כנראה שזה טוב...'.
גם רגש רדוד הוא רגש. הוא בטוח יוצר צרכים שקל יותר לספק...
עבור כל השאר המציאו את הפרוזק.
והויאגרה.
לפני 19 שנים. יום שלישי, 16 בינואר 2007 בשעה 16:37

