קמתי עקום ושאר היום הייה עקום..
אדוני עובר תקופה קשה והוא רחוק ומסוגר.
התיסכול שלי עלה על גדותיו ודלף החוצה מעיניי,
ישבתי עם M וקיטרתי. בסוף כתבתי לו מכתב. אח"כ כבר הרגשתי יותר טוב.
הוא ראה את המכתב רק בבוקר ואז גם דיברנו
לפנות בוקר הוא פנה אליי וחיבק אותי והכל כבר נכנס לפרופורציות.
בשדיברנו הכל כבר נראה אחרת.
הוא הזכיר לי את בחירתו בי לעבור לגור איתו, סיפר לי שהנוכחות שלי לידו מרגיעה אותו, שטוב לו כשאני באזור ושהוא יודע שאני יותר נאמנה לו מכולן בסביבתו..
הסביר לי שהוא לפעמים מתנתק וזה לא משנה שום דבר בהרגשתו אליי יש לו תקופות כאלו.
הזכיר לי את מקומי ואני שוב שם וטוב לי..
הערב אני ו M הולכות לאלכוהום לשתות שם.. מי שנמצא פה נאזור המרכז ונמאס לו לשלם המון על אלכוהול מוזמן לנסות בעצמו,ולגלות שאפשר לפרק המון אלכוהול ולצאת עם עודף ממאה.. i shit you not!!
לפני 18 שנים. 16 באוגוסט 2006 בשעה 14:45