לפני 17 שנים. 17 באפריל 2007 בשעה 23:21
פניה של טליה היו סמוקות, שפתיה החושניות רטטו, היא כעסה והדבר ניכר היטב על פניה היפות.
'מה זה אמור להיות'? שאלה בקול שקט. 'אתה קוקסינל'? 'אני אלמד אותך לקח, פינקתי אותך יותר מדי'. טליה הסתובבה וטרם יציאתה מהחדר פלטה 'אין אמונה בגברים'.
יובל שכב המום ומופתע, הוא לא תכנן שאהובתו תמצא אותו במצב כזה. הוא ידע שטליה לא תשתוק לו על זה, בדריכות המתין לבאות.
טליה חזרה לחדר, נעצרת בפתח ומשפרת את עמידתה על העקבים הגבוהים. כשמצלמה בידה, החלה להנציח את התמונות המביכות.
'מהיום אני לא אישתך' אמרה בקול רע, 'אתה השפוט שלי, אלא אם תעדיף שהתמונות הללו ישלחו לכל הצהובונים בארץ' התרתה.
יובל החל להסביר את עצמו, סטירה מכף ידה המטופחת של טליה הבהיר לו את רצינותה.
יובל המליונר העשיר והגא הפך שפוט של אישתו היפיפיה טליה.