הדממה הופרה כשמעיין החלה לדבר כשאצבעותיה משולבות זה בזה. 'תראה' פתחה, 'המצב שלך מסובך, טליה פגועה ממך, היא ציפתה שתהיה גבר עבורה, גבר חזק שמתמודד עם קשיים וכשבאו הקשיים העדפת לברוח לנשיות שחבויה בך.' מעיין עצרה לרגע בוחנת את מבעו של יובל.
'אני מוכנה להוביל אותך בדרכך בתנאי אחד' יובל רכן קדימה והשפיל את מבטו. מעיין נשמה עמוק והמשיכה 'התנאי הוא שאתה מציית לכל מה שאומר בלי שאלות. מסכים?' מעיין נתנה ביובל מבט עמוק והתקדמה לדלת, 'כשתחליט קרא לי באינטרקום' ויצאה.
יובל שקע בהירהורים, הרבה ברירות לא היו לו, המצב לא יכל להימשך כך והחליט לקבל את חסותה של מזכירתו בת ה19.
מעיין חזרה למשרדו של הבוס ובידה גיליון מודפס, 'חתום פה' ציוותה והורתה עם העט שבין אצבעותיה. יובל חתם על ההתחייבות לציות מלא למעיין שמעתה הגבירה. מעיין הושיטה את כף ידה המטופחת ליובל שנשק לה בהערצה.
לפני 17 שנים. 18 באפריל 2007 בשעה 9:01