סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים בתוך ארון הקודש

מחשבות, הגיגים ותובנות של חובב סאדו חרדי
לפני 17 שנים. 21 באפריל 2007 בשעה 17:21

אני רוצה להתייחס ליום הזיכרון ממבט חרדי.
ההשקפה הרווחת בציבור החרדי היא התנגדות לציונות. אני שותף לקו הזה כל עוד מדובר בציונות הפוליטית. הציונות הרעיונית היא דבר חשוב ונצרך.
מבלי להכנס לנושא שירות בני ישיבות בצה"ל (אם תבקשו אכתוב על זה), אנו מאמינים שחייל המגן על מולדתו עושה דבר נעלה. כל חלל מערכות ישראל הוא קדוש על פי הסולם הדתי.
ביום הזיכרון אנו זוכרים את פועלם של חללי וחיילי צה"ל.
הלב אומר תודה

סמית​(שולט) - הפקספקטיבה החרדית...
זאת הטוענת שאלוהים רוצה שיחתכו לתינוקים בני 8 ימים בולבולים.
זאת הטוענת שאלוהים רוצה שיגלגלו על הידיים רצועות מעור של פרה ויתעטפו עם בגד שיוצאים ממנו חוטים.
זה קטע קטן של עבודת הפולחן הפאגנית.
זאת שיש בה ספקטרום רחב של עבירות שבגינם מוציאים להורג את החוטאים ובמגוון של מיתות, סיף, סקילה, חנק, שריפה, למשל, אם הוצאת בשבת זבוב מהדגים ואמרו לך שזה אסור אז סוקלים אותך ויש עבירות אחרות שבגינם נותנים מלקות ויש אחרות שאלוהים כועס ואז הורגים לכבודו בהמה והוא סולח.
זאת שמאמיניה מצפים למשיח, כמה זמן הם עושים זאת כבר? כמה הם ימשיכו לעשות?
אז כך את הפרספקטיבה שלך על הציונות ותדחוף אותה.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י