...בעצם יש כל כך הרבה.
אני עייפה מכדי לסכם את הסשן שהיה למאסטר ולי הערב. זה בוודאי לא היה הסשן האינטנסיבי ביותר שעברתי, אבל מירב האלמנטים שנכללו בו היו הפעמים הראשונות שלי בדברים רבים, מה שיצר אצלי תחושת סאב ספייס מינורית-ראשונית לא פחות. מה גם שזה היה הסשן הראשון מזה זמן רב - אחרי שהאחרון לא הסתדר לנו למרות שנפגשנו, אבל לא נורא, ההמתנה היתה שווה את זה -עם כל הקושי שבדבר שכן אני לא במיטבי לאחרונה. בצורה מסוימת אני חושבת שחששתי מעט מהסשן לא פיזית אם כי נפשית… הפעם דווקא לא התבדיתי, היו רגעים שכלל לא ספגתי בהם כאב, אבל מצאתי את עצמי משוועת למשהו שיפסיק את הכל ולו לזמן מועט, אבל לא מילת הביטחון שלי.
עוד הרבה לפני שנפגשנו שוחחתי עם מאסטר בטלפון - קיבלתי הוראה לנקות את עצמי היטב הפעם, גם מאחורה, כיוון שציפה לי סשן שכלל התנסות אנאלית ראשונית. מעולם לא נחדרתי מאחור, אפילו לא על ידי אצבע. שלא לדבר על זה שמעולם לא ביצעתי בעצמי חוקן. מי מכם שהיה בצ'אט שעות לפני זכה לקרוא את החששות שלי מהחוקן, ופחות מהאנאלי עצמו. קראתי על חוקנים כבר לפני כמה חודשים, ושאלתי אנשים לגביהם - אבל לא הבנתי איך לבצע את ההליך מכמה שורות פה ושם. התייעצתי עם אנשי הצ'אט הטובים ופניתי לאחר זמן מה למקלחת לבצע את החוקן הראשון שלי אי פעם. אני יכולה לסכם את החוויה כמעט מדיטטיבית… אבל אני לא אכנס לפרטים - למען השם 😄
הגעתי לבית של מאסטר לראשונה בקשר שלנו - בדירה היה ניחוח של קטורת או נר ארומטי, אני לא בטוחה - מה שכמעט שיווה למקום מראה נזירי ורוחני עם הריהוט והאווירה שגם כך היתה בדירה, והתפשטתי בהוראתו. אחרי הכנה קצרה בה מאסטר הציג לי את המקום, והראה לי את הקיין איתו איענש במידת הצורך (מה שאני חייבת לציין, הפחיד אותי נורא - קיין זה אחד הדברים המפחידים ביותר בעייני בעולם הבדס"מ) ענד לי קולר הוא הושיב אותי על שולחן וקשר את רגליי אליו, ולאחר שהשכיב אותי הניח כרית לראשי קושר את ידיי לרגליי השולחן הנותרות. הוא הותיר אותי לבדי דקות ספורות, בהם הלך לקחת משהו מהמטבח - הוא חזר עם סכין. אני לא יודעת לתאר מה עבר בראשי באותם רגעים… זה היה משונה מידי וכל כך לא צפוי. הוא הוציא את הסכין מהנרתיק שלה והניח את הלהב על הבטן שלי והעביר בעדינות, הדמעות פרצו מיד. לא פחדתי שיפגע בי, אבל התחושה של הלהב מאיימת לכשעצמה. לרגע הוא שם את הלהב על הצוואר שלי (ולפני שתצעקו "דום מסוכן") ואז הניח אותה בידי הקשורה וקירב אותה לצווארו בצורה כזו שבכל רגע שאבחר יכולתי פשוט להכניס אותה ולהרוג אותו. מנטלית זה היה בלתי נסבל ולא יכולתי שלא לבכות - לא פחדתי, אבל זה היה מבעית בצורה רוחנית שכזו… היה ברור לי שאני בוטחת בו אחרי החוויה הזו, ושהוא יכול לבטוח בי. שנינו היינו לכמה רגעים בעמדת נחיתות מול השני, כשבכל רגע אחד מאתנו יכל לסיים את חייו של השני. לעומת זאת, אף אחד לא בחר או רצה לעשות זאת - מה שלדעתי חיזק את הקשר שולט-נשלטת שלנו בכמה וכמה מידות. לצערי, אני לא יכולה להגיד שאחרי הימים הנוראים שעברתי בעקבות הפרידה ושלל אירועים שקרו בעקבות ובגלל זה וגם כאלה שלא קשורים בכך - באמת הייתי פוחדת לו היה מכניס את הלהב באותו הרגע.
בעודי קשורה עדיין לשולחן, מאסטר הדליק לאחר מכן נר ושם על פטמותיי אטבים ועל עיניי כיסוי ואחרי כן טפטף על גופי שעווה לסירוגין, כשבהפסקה האחת שניתנה לי שם על שפתיי הכוס שלי אטבים גם כן. כשכל זה הסתיים שוחררתי מהשולחן ומאסטר לקח אותי אל חדר האמבטיה וקילח אותי מהשעווה עד שנותרתי נקיה. חזרתי אל הסלון אחרי שהתייבשתי ולצערי נאלצתי להיות מוצלפת קלות בקיין - אבל גם קלות כואב ובלתי נסבל כשזה קיין. הרגשתי מושפלת כל כך, כיוון שלא הוטמעה בי התנוחה בה אני אמורה לשהות בסשן עד כדי כך שנאלצתי להיענש. מאסטר אז קשר אותי על השולחן שוב כשבטני עליו וגבי פונה למאסטר. או אז הגיע העניין שלשמו ביצעתי את החוקן. הוצלפתי מעט וננשכתי רבות לפני שמאסטר פנה למרוח את חומר הסיכה על חור התחת שלי… הנשיכות של מאסטר כואבות כל כך, בייחוד כשמשהו תקוע בפי כך שלא אוכל לצעוק מספיק כדי לשחרר את הכאב בין אם רציתי ובין אם לא. אז מאסטר מרח את חור התחת שלי ואפשר לי להירגע לפני שחדר עם אצבע אחת. לא ידעתי בכלל למה לצפות, ופחות משכאב, לא ציפיתי שישרוף לי כל כך מעצם החדירה. אחרי שהתחושה הפכה פחות זרה התחלתי ליהנות מעט, ולהירגע - הרשיתי לנשימות שלי להתעמק ולחדירה לעטוף אותי… אז נכנסה האצבע השניה. משתי החדירות הופתעתי, כי חשבתי שיהיה קשה הרבה יותר לחדור, אבל זה היה די קל ומהיר. כן נהניתי, אבל צריך זמן ליהנות ולהתרגל לזה. מאסטר המשיך לחדור מעט עם שתי אצבעות ואז חזר לאחת, וחדר גם לחור הכוס שלי עם אצבע ודילדו.
אחרי זמן מה שחרר אותי מהתנוחה הזו והושיב אותי בכריעה והלך לרגעים ספורים למטבח בעודי נרגעת. הרגשתי צמא נוראי, מהסמרטוט שהיה תקוע בפי וספג את כל הנוזלים וייבש אותי. מאסטר הביא עמו שתי כוסות שוטים והגיש לי אחת, שתינו - אני לא יודעת מה - ואז הוא הדליק סיגריה בנחת ונתן לי לשכב מעט ולהירגע… לאחר זמן מועט הוא הורה לי לשנות תנוחה והניח את רגליו עליי משהייתי הדום לרגליים. הוא נהנה מהסיגריה ואני נותרתי בתנוחה שלי, מתענגת על המקום הקטן והכנוע שבו הייתי באותם רגעים. אחת לכמה זמן הוא שאף מהסיגריה, וקירב את פיו לפי ונשף לתוכי כך שעישנתי גם מעט. הסנאריו היה נחמד בצורה מסוימת ואני אסתכן ואומר, אפילו חמוד וקסם לי.
עוד בעודנו בסיטואציה הזו הוא הגיש לי את הדילדו והורה לי להרטיב אותו ולהחדיר לעצמי. התחלתי לאונן כשאני תחת רגליו וכעבור זמן מה הרגשתי את האורגזמה מתקרבת, וביקשתי רשות לגמור אבל לא קיבלתי את האישור - נאלצתי להחזיק אותה עוד זמן מה עד שהגיע אחת כה חזקה שהתחננתי לגמור שוב. הורשיתי להתפרק והחזקתי את עצמי לא לצרוח לשמיים כשקברתי את ראשי בכרית שהונחה מולי ומאסטר המשיך לאונן לי עם הדילדו כך שכל גופי התעוות לכדי כדור מפרכס וגונח חלושות לתוך כרית. לאט לאט נרגעתי, אבל זו היתה אורגזמה כזו שכל מה שרציתי באותו הרגע היה פשוט להירדם… מאסטר המשיך לעשן את הסיגריה ואני, אני פשוט נרגעתי לאט. כשסוף סוף סידרתי את הנשימה מאסטר התפשט ואני שיניתי תנוחה כך שאוכל למצוץ את הזין המדהים שלו. התחלתי בליקוק הביצים שלו בתאווה, התגעגעתי לטעם שלהן ולטעם של הזין שלו, ומצצתי לו את הזין בצורה כזו שהרגשתי שגם אני נהנית ממנה - אם כי עבר זמן לא מועט מאז הפעם האחרונה שכבר הייתי מעט פחות מורגלת אליו. לאחר זמן מה מאסטר קם על רגליו ופשוט חדר אליי בדוגי - לראשונה בקשר שלנו, ורציתי לצעוק מעונג. מעולם לא זיינו אותי ככה… קברתי את הראש בכרית שמולי וגנחתי בלי סוף, מקווה שרק ימשיך - שיגמור בתוכי, כך, שארגיש מהו זיון חייתי באמת. מאסטר פתאום יצא ממני לאכזבתי והמשכתי למצוץ לו, כשאני יונקת את הטעם של עצמי בעונג לא מועט… לאט לאט כשאני מחליפה בין ידי ללשוני ופי ומלקקת לסירוגין את הזין והביצים שלו מאסטר גמר בפי ובלעתי כל טיפה עד שהוא היה נקי לגמרי, ורגוע. נשכבתי לצידו כשהוא ישוב, ונרגעתי לאט בעצמי והקשבתי לכל מה שהיה לו לומר לי בשקיקה בעודו מלטף את שיערי וגבי ואני מתמכרת למגע.
לבסוף הגיע הזמן לסיים את הסשן. הצרתי על כך, אבל ידעתי שהגיע הזמן. התלבשתי והזמנתי מונית והגעתי הביתה לאחר מכן. היה לי מדהים ומיוחד, מפחיד לעיתים, אבל פחד הוא לעיתים מבורך…
אינני יכולה לחכות לסשן הבא.
כבר כמעט 4 חודשים שלך, מאסטר.
בהכנעה,
מגדלנה
לפני 17 שנים. 23 באוגוסט 2007 בשעה 17:54