עברו להם 4 חודשים בהם אני משויכת בכל רמ"ח אבריי ונפשי למאסטר הנערץ שלי אינקוויזיטור.
אין לי תובנות מיוחדות לפרוש, או שיר לפרסם, מכתב תודה או הוקרה למאסטר שנפרש ע"ג פוסט שלם. אני לא ממש מעכלת שאני בקשר בדס"מ כבר 4 חודשים, משויכת כבר 4 חודשים, רכושו של מישהו כר 4 חודשים. חיה את החלום שלי, הפנטזיה העמוקה והרצינית ביותר שלי, כבר 4 חודשים. כשנכנסתי לקשר הזה הייתי מלאת ספקות, לא בטחתי בעצמי שאשתחרר לכדי כך שהוויה שלי - או מה שחשבתי שהיא אני, תתמזג עם ההוויה הסאבית שלי שחשבתי ששונה כל כך ממי שאני ביום יום. לא האמנתי שאהיה במקום הזה חודש, ואז עברו חודשיים ושלושה, והנה אני ניצבת היום כבר 4 חודשים במקום הכנוע והמאושר שלו ייחלתי... אני גאה בעצמי, שהתגברתי על הפחד שלי מעצמי.
אני אוהבת ומעריצה את מאסטר כיום כמו שלא חשבתי שאוכל. בכל כך הרבה מובנים הוא השולט שחיפשתי ואני שמחה שזכיתי להכיר אותו - ולהשתייך לו לבסוף. הייתי צריכה לעבור את כל השנה המייגעת באתר הזה עד שהכרתי אותו, וטוב שעברתי את התהליך הזה, על אף שלא היה קל.
למדתי להסתכל על העתיד, ולראות שהוא יותר טוב ממה שחשבתי לעצמי.
תודה מאסטר על האמון, והאילוף העיקש.
שלך בהכנעה והערצה,
מגדלנה
לפני 17 שנים. 26 באוגוסט 2007 בשעה 16:39