מהרגע הראשון ידעתי שאני רוצה להיות שייכת לך. אם היו שואלים אותי מתי הפכתי לשפחתך, אז הייתי עונה להם "מהרגע שבו ישבנו לקפה לראשונה".
היית כנה איתי מההתחלה, ידעתי מה אקבל ומה לא אקבל. הערכתי את הכנות הזו, גם אם לעתים הפחידה אותי - אני לא רגילה שאדם אומר לי שיש דברים שלא אוכל לקבל ממנו, כך, בפרצוף. אני רגילה לגלות זאת בעצמי, להתאכזב. אני לא יכולה להגיד בשום אופן שהתאכזבתי עד עתה ממך באיזו שהיא דרך. גם לא מעצמי, מעולם לא.
היית לי למאסטר נערץ שרציתי, הגשמתי דרכך פנטזיות רבות שלא חשבתי שאי פעם אוכל להגיע לרמת פתיחות כזו שאוכל להגשימן עם מישהו. הענקת לי ידע, כוח, פחדים, אהבות, שנאה - כל מה שלא חשתי שנים רבות. פתחת תיבות פנדורה שנעלתי בתוכי שנים, הכרחת אותי להתמודד עם שדים מהעבר, לימדת אותי לנצח אותם. היית החרב שלי. וערפתי דרכך את ראשם של אלו שפחדתי מהם כל כך הרבה זמן.
חוויתי איתך כל כך הרבה, אינני מסוגלת לתאר במילים את כל מה שחוויתי איתך במשך החצי שנה האחרונה. תמיד יהיו לי זיכרונות טובים ממך, גם מהתקופה האחרונה - אני לא כועסת, אני לא ממורמרת, אני שלמה עם כל מה שעשיתי איתך ומודה על כל רגע שהייתי תחת מלכותך. אני מוקירה את כל מה שלימדת אותי ועשית בשבילי.
אני מקווה שהענקתי לך לא פחות ממה שהענקת לי, שאתה מכיר במה שעשיתי עבורך, ומוקיר את מה שעשיתי בשבילך. אני יודעת שאני מכירה ב, ומוקירה את כל מה שעשיתי בשבילי בזכותך בתקופה הזו.
אינני שבורת לב על סיום הקשר הבדס"מי בינינו, את תהליך האבל עברתי בשלושת החודשים האחרונים כשלאט לאט הרגשתי איך אינני מוצאת את מקומי לצידך יותר. אל תחשוב שאני עוברת צער או כאב בעקבות הסיום - אני חזקה כעת.
זו הפעם האחרונה שאקרא לך מאסטר - אתה נפרד מהתואר הזה בעבורי, כעת אתה לובש צורת אדם. אתה המענה והמענג שהייתי שלו במשך 6 חודשים ויום, היית הראשון. אני לעולם לא אשכח אותך.
תודה מקרב לב, מאסטר.
מגדלנה
זה לא פוסט סיכום. לא יהיה כזה. בחרתי לפנות למאסטר ע"ג הבלוג שלי במכתב אחרון וסופי.
נא לכבד את הבחירה שלי. אינני מחפשת כרגע אדון חדש עד להודעה חדשה - כשארצה כזה, כולכם תדעו.
לפני 17 שנים. 28 באוקטובר 2007 בשעה 9:30
