אני חושבת שלאחרונה אני בודדה מתמיד. התחושה מנקרת בי וגם מנכרת אותי... אני כל כך זקוקה לזוגיות בזמן האחרון. זה נחמד להיות מחוזרת על ידי גברים, אפילו שאני קשה איתכם ( 😄 ), אבל אני חייבת לברור ולהיות בררנית, כי לא כל אחד מתאים לי ואני לא מתאימה לכל אחד. אני לא קלה במערכות יחסים, יש לי צרכים כמו לכל אישה, אבל כיוון שאני לא ככל הנשים, ויש לי את הסיפור שלי ואת הבעיות שלי, מן הסתם, אני צריכה מישהו שיכול להתמודד ולהיות שם גם מעבר לתואר "בן זוג" או "מאהב".
יש בי צורך עז לזוגיות ונילית דביקה ואוהבת, רגילה משהו, ומצד אחד אני כן זקוקה לבדס"מ במערכת יחסים עם מישהו. כמו כולם, בעצם. למצוא את האיזון הנכון בין שני הדברים. לפחות זה מה שאני חושבת.
אני רוצה להתכרבל במיטה עם מישהו, לפעמים בלי סקס, או לחילופין אחרי סקס דביק בדס"מי ולפעמים כן, גם ונילי. אני רוצה להרגיש זרועות גבריות חובקות אותי ונותנות לי להרגיש ביטחון. יש בי את התלותיות הקלה הזו, שגורמת לי להרגיש שאם תהיה לי מערכת יחסים אז הכל יהיה בסדר. זה נוסח בי ביטחון מעט ילדותי, וטוב לי כך.
רוצה למצוא את עצמי מחליפה smsים אוהבים עם מישהו, ולנהל שיחות טלפון ארוכות על כלום, ולפעמים על הכל, להביט בו ישן ולהירדם בידיעה שהוא לצדי, וגם להתעורר לצידו של אותו אחד.
לא טוב לי להחליף מיטות אחת לכמה זמן. אפילו הזיונים שיש לי עם האקס, הם זיונים רק עם גבר אחד. וזה נותן לי את הפיקציה אחת לכמה זמן, שיש מישהו שאוהב ומגן, שאני במעין זוגיות, אפילו אם די פאתטית.
אני בחורה מונוגמית להחריד.
וזה קצת נחמד לי, שאפילו שאני לא יחד איתו - אנחנו מקיימים את הפיקציה של זוגיות בלי התואר הכל כך מחייב. אני יודעת שיחד לא נהיה, ואפילו שלפעמים יש לי משאלת לב שזה יקרה, אני יודעת שזוגיות לא תהיה, ואני מתנחמת בעובדה שאנחנו מקבלים חום אנושי אחת מהשני ולהפך, ונהנים מזה בלי רגשות אשם.
ועדיין, כל מה שבא לי זה את התחושה הזאת קבועה ובטוחה, לדעת שאני נאהבת אי שם, ואוהבת בחזרה.
זה יותר מידי לבקש?
מגדלנה
לפני 16 שנים. 1 במאי 2008 בשעה 23:37