לפני 15 שנים. 18 באפריל 2009 בשעה 14:52
מהרגע שהתחלתי לעשן, העיניין הפך לחלק מהאופי שלי, מהפרסונה העאלק-אינטלקטואלית שלי, בה אני מדליקה סיגריה בזמן שיחה אינטלגנטית להחריד בבית קפה עם החברים האינטלקטואלים שאני מדמיינת שיש לי. אני מעשנת מגיל 18 בערך, אבל מכניסה לריאות רק מגיל 20, ואני לוקחת הפסקות מהעישון אחת לחודש, שבוע שבו אני לא מדליקה סיגריה אחת.
למה? כדי להתגעגע. ועכשיו אני מתגעגעת. לא רק לסיגריה, אלא לחברה שעטפה אותי בעודי מעשנת עם כולם, מעלה עננת עשן רצחנית סביב כל בית הקפה.
נראה לי שאלך לקנות סיגריות ולשבור את הצום בפעם הראשונה מאז התחלתי לקחת את ההפסקות היזומות האלה.
מגדלנה
