יומני מגדלנה

בסוף תגרמו לי לכתוב יותר מ-2 שורות, אני כבר כותבת 5 שורות ולאחרונה סיפור שלם!

יום כיפור בא עלינו ולא לטובה. התעוררתי מוקדם מידי היום לצווחותיהם של ילדים ברחבת בית הכנסת השכן לי. הפה יבש, וקר, ואפילו עוד לא חורף וזה כל כך מתסכל. דידיתי לכיוון המטבח ושתיתי משהו מתוק, לספק את היצר האנושי שלי לקום עם דבש על השפתיים. כהרגלי נכנסתי על הבוקר לכלוב, לבדוק אם מישהו טרח להגיב לסיפור הראשון שלי...
מעל 30 כניסות ותגובה אחת - מרגיז ממש. קיוויתי שהסיפור ימשוך כמה קוראים חדשים או לפחות יותר משתי תגובות, וגם את השניה השגתי כמדומני רק לאחר הפצרות בצ'אט.
יום כיפור מרגיז אותי, זה כמו יום שבת - אבל לא. השקט שעומד באויר פשוט דורש להשבר על ידי - אז אני מפעילה את המערכת ושומעת מוזיקה, מצטרפת בשירה ונשכבת במיטה לעוד שעה, אבל לא נרדמת. יום כיפור ארור...

משועממת קשות עד עכשיו - ומחכה לעוד כמה תגובות על הסיפור "חורף".

מגדלנה