תודה מרגריטה.
אם יש דבר שאני בטוחה בו, זה שמ' לא יקבל בהכנעה את זה. בכל פעם שאני מדברת איתו על בדס"מ, אפילו שהוא משתעשע ברעיון של לשלוט בי ולהצליף בי פה ושם, הוא נזכר שגם עם אקדח לרקה הוא לא היה מעיז להרים עלי יד גם אם הייתי נהנית מזה, הוא לחילופין לא היה מעיז להשפיל אותי. אין בו את זה. אין בו את האהבה לזה. יש בו המון אהבה אליי - אבל הוא לא יעיז לגרום לי הנאה דרך סבל. וגם אם הייתי בוחרת להתפשר ולהכניס קצת תיבול לחיי המין שלנו בצורה של ספנקינג או תחום אחר - זה פשוט לא היה עושה לי את זה, שלא לדבר על זה שזה - עד כמה שאני מכירה את עצמי... פשוט היה הורס וגורע לי מהקשר איתו. ולמען האמת, אני לא רוצה אפילו לשכב איתו.
ככל שאני חושבת על מ' ככה אני מנסה יותר ויותר לדחות את הקץ. אני יודעת שניפרד, אני גם יודעת שאני איזום את זה (אלא אם אספר לו על הרצון שלי להיות עם שולט ואז בעקיפין יזמתי את הפרידה), אבל אני לא יודעת מתי זה יקרה, או איך ולמה. למען האמת, אני גם לא רוצה שזה יקרה, לא בשלב זה... אבל אולי עדיף לסיים את זה, לפני שהקרע יהיה בלתי ניתן לאיחוי? שנחזור לנישת הידידים לפני שלא נוכל להביט אחד לשני בעיניים ולעד הוא ישנא אותי ואני אותו?
אני לא מוותרת על מ' בעבור קשר עם שולט. קשר עם שולט לא יעניק לי דברים שמ' יכול להעניק לי, ומ' לא יכול להעניק לי דברים ששולט מסוגל. אבל אני יודעת בוודאות שאין טעם להחזיק את מ' בכוח בקשר עמי, שכן אני לא מעוניינת בו באותה הדרך שהוא מעוניין בי. אני יודעת בוודאות שככל שנתקדם יותר ויותר בקשר, אני יותר ויותר אפגע בו. אני יודעת בוודאות שמ' יכעס עליי תקופה ארוכה אם אפרד ממנו עכשיו, אבל זה עדיף לשני הצדדים. בייחוד לי, סליחה על האנוכיות, אם עד עכשיו לא מצאתי בעצמי את אי אילו הכוחות והרצונות לאהוב בו ולו משהו אחד. או בכלל לאהוב אותו.
והשולט יישאר שולט. צל, רעיון, קונספט. מהסוג שתאהבי אבל תשנאי לאהוב, תתרפקי עליו ועל הדברים שתחלקי איתו, אבל לעולם לא יהיה שלך לא כי את נשלטת, אלא כי לא נועדתם מלכתחילה להיות בקשר רומנטי... לא זו היתה הכוונה. את תהיי שלו בכל תא ונים בגוף, אבל הוא יהיה מרוחק ממך אלף שנות אור ועוד אלפיים, רק את תדעי שהוא שם, רק את תראי אותו כשתלכו יחד ברחוב, אבל יספיק לך שתדעי את זה. ושהאחרים יחשבו שאת מדברת לעצמך, שיזדיינו. ואת תהיי מאושרת.
מגדלנה
*פוסט זה נכתב כתגובה לתגובתה של מרגריטה לפוסט קודם, אך במהרה הפך לפוסט בעצמו*
לפני 17 שנים. 22 באפריל 2007 בשעה 5:38
