לפני 17 שנים. 18 במאי 2007 בשעה 15:24
השינה הכי טובה שישנתי מזה זמן רב, רצופה, יציבה, עמוקה. קמתי רעננה הבוקר והבטתי, בעיניים מטושטשות - בהשתקפות שלי במראה ממול המיטה שלי.
החבורות האלה, כל כך אדומות ובוהקות, ובכל זאת שמץ של כחול מתחיל לבצבץ מהן... נוגעת בעדינות בגדולה שבהן, הנפיחות עוד שם, לוהטת. ניגשת למדף הטואלטיקה ושולפת צנצנת אלוורה ומורחת על כל אחת מהן - יקרות שכמותן, מתמסרת לצריבה העדינה והקרירות התוקפנית של החומר על העור שלי. לובשת תחתונים, איזו חולצה סמרטוטית וג'ינס ויוצאת לחצר לעשן סיגריה של בוקר. אני מהורהרת. כמה טוב עוד יכול להיות לי?
מגדלנה
