זהו, סוף השבוע נגמר. הייתי בשישי בהופעות מטאל, ובשבת גם כן. אני מרגישה בת 60, הצוואר, הגב, הראש - כל כך כואבים לי. פעם היו לי אנרגיות לכל זה, עברו יותר מידי חודשים מאז ההופעה האחרונה שהלכתי אליה והתפרעתי ככה. שכחתי שאחרי האדבנג עצבני במשך יומיים רצופים אי אפשר להזיז את הצוואר הרבה, שלא לדבר על מעט, שהגב אחרי עמידה על עקבים במשך שעות על גבי שעות (וקבלת מרפק ישר לתוך עמוד השידרה באמצע הופעה) כואב עד כדי כך ששכיבה על המזרן האורטופדי הכל כך נוח שלי הופכת לסיוט, ושהראש - מהדציבלים הגבוהים - מתפוצץ מלחישה בשלב מתקדם של חירשות נוכחית. והחור בכיס, אוי אוי אוי, החור בכיס… 500 ש"ח בסופ"ש אחד. רק הנסיעות עלו לי 300 ש"ח… תעריף 2 my ass! סתם עושקים הנהגי מוניות האלה.
אבל למי אכפת, עכשיו כשסיימתי להתלונן. למי אכפת אם כל כך נהניתי שאני לא יכולה לחכות לעוד שבוע וחצי להופעה נוספת! הלהקות בארץ כל כך השתפרו, שזה תענוג ללכת ולתמוך בכל אחת ואחת מהן בהופעות, להוציא את הכסף הזה כדי לראות הרכבים מגובשים, עם חומר מוזיקלי מצוין, והרבה, הרבה אנרגיות על הבמה שמועברות היטב לקהל. יום אחד הלהקות האלה יחלקו איתי במה, והיום הזה לא רחוק… אז עדיף שאתמוך בהן כדי שבעתיד הלא רחוק הן יתמכו בי. הקהילה הזו קטנה, ובמילא כל הלהקות הללו חברות אחת של השניה וגם שלי. וזה תענוג לראות את החברים שלך מגשימים חלומות ונהנים תוך כדי (גם אם לארגן ערב של 3-4 להקות זה אחד הדברים הקשים והמעצבנים ביותר שאפשר לעשות, כי התגמול אדיר).
בשישי, Epidemic, Kna'an ו Winterhorde. בשישי, Salvation, Fatal, Dreadful Craving ו Distorted. לפחות 5 מהלהקות הללו הם מהאהובות עליי בארץ, וזה בהחלט עוזר שב 3 מהן יש חברי להקה מאד, מאד חתיכים. עוד יותר עוזר שכולם, אבל כולם בלהקות הללו מוזיקאים בחסד.
היה לי כל כך כיף, לפרוק את האנרגיות שלי הסופ"ש. לפרוק כעסים ומתחים ובכיות ששמרתי כל השבוע רק כדי לפרוק בהופעות הללו. את הגעגוע לסשנים, שגם השבוע לא יתקיימו - פרקתי גם כן. אי אפשר לומר שאני לא מרגישה גם גגה מפורקת אחרי ההופעות האלה כאילו עברתי סשן טוב.
ועוד פגשתי שולט מהאתר באחת ההופעות, מי היה מאמין (לא שזה קשה להאמין שמטאליסט כלשהו יהיה בעיניין אם אני בעיניין, אבל מי היה מצפה שהמטאליסט הזה יידבר איתי בכזו חופשיות על הנושא ועוד לפני שהבין אם אני "בקטע" בעצמי). כמובן שציינתי שאני משויכת, וכמובן שהוא אמר שחבל, אבל זה לא מנע ממני להחליף טלפונים איתו, תמיד טוב להכיר עוד אנשים (חתיכים, מטאליסטים - שבקטע). רק שאני לא זוכרת את הכינוי שלו… לעזאזל! 😄
מגדלנה
נ.ב.
תשמור על עצמך. זו פקודה.
לפני 17 שנים. 17 ביוני 2007 בשעה 22:11