יומני מגדלנה

... ומצד שני כל כך מלאה, בכל כך הרבה רגשות שאני לא יודעת לאן לתעל.

הסדר יום שלי השתבש לחלוטין, עם ראיון עבודה שנדחה וחזרה שספק עומדת להתקיים. קבעתי ראיון עבודה נוסף ליום שישי (למי שתוהה, אני פשוט מחפשת עבודה במשרה מלאה) והספקתי לישון כמה שעות אחרי שבלילה בחרתי לטייל כדי לנקות את הראש ובדרך נתקלתי בבאסיסט. אני רואה אותו, ונהיית רכה מבפנים כמו שלא הייתי מעולם. החלפנו כמה מילים, ואז הוא המשיך בדרכו הביתה, לישון ואני בדרכי לשום מקום, עוצרת בתוכי דמעות מהאירועים שהוציאו אותי לרחוב גם ככה, ואם זה לא מספיק אז גם דמעות של ילדה מאוהבת ואבודה.

איך אני כל כך מלאה, אבל בסה"כ - פשוט מרוקנת?

מגדלנה