ללא שם

בהקפדה שלך על הפרטים הקטנים, בדרך בה את מטפלת בי.
אני זוכרת את עצמי שוכבת על הרצפה הקרה ואת יושבת על הכרית לצידי. אני ערומה ואת מעבירה יד על ירכיי, צובטת אותי. מלטפת את שיער הערווה המסתלסל שלי, מושכת ומכאיבה לי.
ומלטפת.
המספריים גוזרות, ואת מסיטה את השיער לריצפה. ראשי צמוד לריצפה, ואסור לי לראות.
קר לי.
את מלטפת וגוזרת.
וטובלת את היד בגיגית, ואני מרגישה מים קרים עלי, מהולים בסבון.
את עושה הכל לאט לאט.
ואני מרגישה את הסכין מלטפת אותי. ואחריה ידך המלטפת.
וזה נמשך שעות, כך לפחות אני מרגישה.
את הופכת אותי על הבטן ואני צמודה לרצפה, לחי קר.
החזה שלי מחוץ ואת מתעסקת.
אני זוכרת איך מרחת גם שם, ושיחקת בעדינות עם האצבע והתחלת ללטף עם הסכין.
כשדחפת את האצבע לחור, כדי לעשות בעדינות מסביב, גנחתי וזזתי לצדדים.
ואמרת ששש..... וקצת פחדתי.
וקמתי, וניקיתי את הרצפה משאריות השיער והמים והסבון.
וכולי הייתי חלקה. כמו שלא הייתי אף פעם.
הלכנו יחד לראי וראינו נערה טרום התבגרות. עם חזה קטן.
וחשבתי, כמה שאני חשופה.
ומעולם לא ראיתי ככה את איבר המין שלי.
והתביישתי.

הרגשתי נורא חשופה.

אמרת לי שככה את אוהבת.
אמרת לי שככה את רוצה אותי תמיד.

כשהושטתי יד לגעת, הסטת אותה ואמרת שאסור. הלכת לארון והוצאת חבל עבה סרוג מצמר צבעוני עדין. וליפפת סביב מותני, ואת הקצה העברת בין רגליי, בין שפתיי, לאורך החריץ שלי וקשרת מאחור.

הלכנו יחד לארון הבגדים.
לקחת את כל הלבנים שלי ושמת בשקית. וקשרת. ושמת על מדף גבוה.

ונתת לי מכנסון חדש.

ואמרת לי שככה את אוהבת.

בכיתי.

אמרת לי שאני אתרגל.
ושתמיד תמיד אזכור, שככה את אוהבת. וככה את רוצה. וככה אני אהיה.

וזה בכלל לא נתון לויכוח.

נישקת לי וליטפת אותי מבעד למכנס, ויצאנו לבית הקפה.

והחוט נורא מציק לי, ואת מלטפת.


אותי.