ללא שם

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - ליריות א.
<כחלחלה אוהבת להתבייש>

כחלחלה​(נשלטת) - אני פוחדת שהבושה תביא אותי יום אחד למקומות... שאפילו אני אתבייש
הבושה פשוט מרטיבה

ליריות או לא?

אלעד(שולט) - קראתי כבר כמה פעמים דברים שכתבת ולא ממציצנות אלא פשוט כי את כותבת מעולה.
יש בך יכולת לקשור מילים חפצים ומקומות יחדיו לתיאורים כל כך בהירים מבחינת רגשות ותשוקות שזה מדהים.

אני לא יודע אם את כותבת פנטזיות או אירועים אמיתיים אבל זה לא משנה כי מי שקורא אותך ממש חי את התמונה

כחלחלה​(נשלטת) אלעד - התשוקות שלי אמיתיות והסיפורים על הגבול
חלקם בדיוניים וחלקם אמיתיים
אני קמה בבוקר ורוצה יותר ויותר
עוד השפלה ועוד מבוכה
מתלבשת ומתאפרת ויוצאת
וכל הזמן חושבת וחושבת
מה יהיה הלאה
לובשת פלאג וביצים סיניות
ואת החוטיני הכי לוחץ
ויוצאת לבית הקפה

ככה אני

יום נפלא

אלעד(שולט) - תודה שחלקת את המידע האישי הזה שלא ממש היית חייבת לחלוק.

"לובשת פלאג וביצים סיניות
ואת החוטיני הכי לוחץ
ויוצאת לבית הקפה
"

עשית לי פלאשבק היסטורי 5-6 שנים אחורה הרגע :-)

דון ואןרוד - יש משהו מטריף משעמם וטריוויאלי בציפיה כל החיים אנחנו מצפים והנה כשזה הגיע ...אנחנו שואלים את עצמנו מה עכשיו המממ למה לצפות עכשיו

strong man - מדליקה הכתיבה שלך.