בלי שותפים, בלי שותפות, רק שתינו. הבית מואר באור חלש, נקי ומבריק ונרות דולקים בכל פינה. ניקיתי אותו במשך היום, הברקתי את כל הפינות, שאבתי, ניקיתי אבק, שטפתי והברקתי. באוויר ריח עדין של ניקיון. אנחנו הולכות בדירה יד ביד ואת בודקת.
יותר משנתיים אנו חיות יחד ואני כבר יודעת איך את אוהבת ואני מנקה את הבית באהבה. כמו שאת אוהבת. הדלתות נקיות מכל הכיוונים, כל החריצים והפינות, וגם מלמעלה, אין אף טיפה של אבק או ליכלוך. אני יודעת, כי אני עוברת עם שרפרף קטן בכל הבית ומעבירה סמרטוט רטוב בכל פינה אליה אני מגיעה, גם אם היא נמצאת ליד התיקרה. כי אני יודעת שאת אוהבת לבדוק, את אוהבת לעבור יחד איתי בדירה ולעלות על אותו שרפרף, ואת מעבירה אצבע ומתבוננת. ואני יודעת שנקי, כי אני זוכרת את כל הפעמים הקודמות בהן לא היה נקי, וכיום, אני יודעת שאחרי שתעבירי את האצבע ותשימי מול הפנים שלי, אני יכולה ללקק אותה ולמצוץ אותה עד הסוף בלי לחשוש.
אנחנו נכנסות למקלחת. כל האביזרים מבריקים, כי את מקפידה שם במיוחד. האמבטיה מכל הכיוונים, הכיור, נקיים ואין אפילו שריד של לכלוך בחור של הביוב, שם אני עוברת מספר פעמים עם מברשת שיניים משומשת קטנה. החלון של האמבטיה נקי מכל הכיוונים, ארון האמבטיה והריצפה.
אפילו את המנורות אני מנקה מסביב ומעל, וכשאת עולה על השרפרף ומעבירה אצבע על מתקן המגבות מלמעלה, אני יודעת שהיא נקיה וכשאת שמה את האצבע מול הפנים שלי אני נותנת לה נשיקה, מלקקת אותה ואז מוצצת בעדינות, כמו שלימדת אותי בהתחלה. ואת אומרת יופי תמר, יופי, ומחייכת.
לפני שאנחנו מתקרבות לשירותים, אני יורדת לריצפה ועומדת על ארבע, כמו שלימדת אותי. את פותחת את הדלת ואני נכנסת לשירותים בהליכה על ארבע, הראש שלי בגובה האסלה, מחכה. אני זוכרת איך הברקתי בשירותים כל פינה ופינה ואיך עברתי על הריצפה, גם מאחורי האסלה עם מיליון מטליות, איך הברקתי את פנים האסלה עם אקונומיקה, ואחר כך עם חול, ואחר כך עם סבון רגיל, ואחר כך עם סבון ריחני, ואחר כך עברתי שוב מיליון פעמים מבפנים ומבחוץ. אני זוכרת. אני מרימה ראש ומתבוננת בך, ואת אומרת "תתחילי חומד" ואני מתחילה, עוברת עם הלשון שלי כמו שלימדת אותי, בהתחלה מאחורי האסלה, על הריצפה, ואחר כך עוברת על האסלה עצמה וכשאת מורידה את המושב אני מלקקת גם אותו, מלמעלה ומלמטה וכמו שלימדת אותי, אחרי שאני מסיימת אני מרימה מבט אלייך, ואת מסמנת לי לעמוד. אני עומדת ומלקקת גם את הידית של הניאגרה ואת המיכל מכל הכיוונים וכשאני מסיימת את נושקת לי ואנחנו ממשיכות ללכת בדירה.
אני יודעת שכל הפינות בסלון, במטבח, בחדר השינה פשוט מבריקות כאילו אין אבק בעולם, כאילו מעולם לא נשפך כלום כאילו לא גר כאן איש או אישה. וכל המדפים נקיים מאבק וכל החפצים ...
ואני נקייה, כמו שלא יכולה להיות אישה נקיה יותר. כי אני מנקה את הדירה מהבוקר, מהרגע בו קמתי מהמיטה ועד שחזרת מהעבודה. כי תוך כדי הניקיון אני עושה הפסקות וכל הפסקה אני שמה בתוכי את החומר שנתת לי ואחרי כמה דקות מתרוקנת ואחרי הניקיון אני עושה מקלחת ארוכה ומסבנת גם שם עם הסבון העדין שנתת לי, וכולי ריחנית. ובמהלך המקלחת אני שוב מקפידה ומסירה הכל כמו שאת אוהבת, והשיער שלי כמו שאת אוהבת ואיפור עדין על הפנים כמו שאת אוהבת, ולובשת את אותו מכנסון וסטפרלס והסנדלים הגבוהים.
את מחייכת אלי ואני נמסה. אני גאה, ואת מעבירה יד על הצוואר שלי ונושקת על לחיי. ואנו יושבות לשולחן, ואני מגישה את המרק שהכנתי לשתינו ואוכלות בשתיקה.
כשאני מסיימת, אני מתבוננת בך ואת אומרת כן, את יכולה להתחיל. אני יורדת אל מתחת לשולחן ועומדת על ארבע ואת מרימה את השימלה, אני מסירה את התחתון שלך והריח שלך מכה בפנים שלי ואני שולחת לשון ארוכה ומעבירה על השפתיים שלך מלמטה עד למעלה, ואז נוגעת בדגדגן שלך בעדינות. יש לך ריח חריף אחרי יום עבודה מחוץ לבית ואני ממשיכה, סופגת באהבה ומעבירה את הלשון בדיוק כמו שאת אוהבת, בדיוק איך שלימדת אותי עם עצירות במקומות הנכונים עם מעברים ארוכים וסיבובים והרגליים שלך נסגרות על הראש שלי ואת מחזיקה אותו ואני ממשיכה וממשיכה וממשיכה ... ואז את יורדת עוד יותר, ואני שולחת לשון עוד יותר ארוכה ומלקקת גם שם, גם בחור המהודק ונושקת ומעבירה שם לשון מיליון פעמים כי כך את אוהבת, כי כך אני יודעת שאת רוצה, ואת מלטפת את ראשי.
בזמן שאת מתקלחת אני מפנה את השולחן, מבריקה שוב את הכיור. ואז הולכת לסלון, מתפשטת לגמרי, לוקחת מהשולחן את כיסוי העיניים ושמה על עצמי ויושבת.
לפני 16 שנים. 10 באוקטובר 2008 בשעה 7:37
