ללא שם

אבל אביזרים עושים לי משהו. לא שאני לא חרמנית בדרך כלל, אבל אחרי יום עבודה אני עייפה ומותשת. או סתם ככה, לא תמיד בא לי, לא תמיד יש לי חשק. ואז אומרת לי להתקלח, ושמה לי את החזיה עם החורים במקום הפטמות וחולצה דקה ואנחנו יושבות ושותות קפה. ופתאום הפטמות נוגעות בבד של החולצה מבעד לחורים של החזיה ואני כאילו מוחזקת כדי להתגרות, כאילו משהו מוביל אותי בניגוד לשליטתי. ואת מאוד "קולית", מאוד לא מינית, ואני נעשית מינית יותר ויותר כאילו בניגוד לרצוני. ואנחנו משוחחות, ואני מאוד רוצה, אבל את לא, ואני מתביישת לבקש. כשאת שמה עלי קולר אני מרגישה כאילו הכניסו לי זריקה של הורמונים. יש משהו מאוד מרגש בליטוף הזה מסביב לצוואר שמיד מרטיב אותי. ואת יודעת כי את רואה את המבט הזה בעיניים שלי ואני מתה למצוץ לך, ללקק אותך, לעשות משהו עם עצמי, אבל אני יודעת שלא, כי פשוט לא.
יש משהו באביזרים שפשוט נמצא שם, כי לא משנה מה אני עושה, אם אני יושבת, או הולכת, או שוכבת, האביזר או הבגד שם, עלי, או בתוכי, או מלטף אותי ואני לא יכולה לעשות הרבה בקשר לזה, זה פשוט שם. התנועות שלי נעשות שונות, יותר עגולות, אני עושה תנועות שמגרות אותי רק בלי לגעת, כי אסור. מכל האביזרים הפלאג שאת שמה לי הוא העוצמתי ביותר. תוך כדי הליכה הוא מורגש בכל צעד, גם תוך כדי ישיבה, וגם בתנועות הקלות ביותר. כשאת שמה לי פלאג אני ממש מרגישה שאני חייבת למצוץ מיד, לא משנה מה, אני פשוט נעשית אדם אחר, מסוגלת לעשות כל דבר.
אני זוכרת שצילמת אותי עם הפלאג, זה כל כך סקסי ומאז כל פעם כשאת שמה לי את הפלאג אני זוכרת את התמונה הזו, זוכרת כמה אני סקסית עם הדבר הזה שתקוע בתוכי, ואני מגורה עוד יותר, פתוחה וחסומה בו זמנית ורוצה הכי בעולם. רוצה שתביאי מישהו שיזיין אותי בזמן שאני לובשת את הפלאג, כדי שארגיש את הפלאג נתקע בתוכי תוך כדי הזיון, יש בזה משהו מאוד מאוד אינטימי ומאוד נוגע ללב.