לא מסוגלת, כל כך קשה לי.
מה תמר, מה קשה לך?
כל זה, רועדות לי הרגליים ואני שוב מתייפחת.
תפסיקי.
נועה, למה את עושה לי את זה.
פשוט תפסיקי, את ידעת שהדברים באים לך מבפנים.
תראי לי אותך.
לא עכשיו, בבקשה.
תראי לי אותך ...
ונועה מתבוננת בי במבט הזה, ואני טובעת בעיניה.
תראי לי אותך.
היא מעבירה יד על הלחי שלי, ואני מתחילה להתפשט מולה.
מסירה את החולצה, מסירה את החזיה המרופדת, מסירה גם את הג'ינס.
נועה מעבירה יד בין הרגליים שלי.
יש לך קוצים.
תפסיקי, נועה בבקשה, תפסיקי.
יש לך קוצים, תמר, אוף איתך!
תביאי הכל.
אני הולכת למקלחת, מביאה את הסכין, את הגיגית הקטנה, את הסבון, את המגבת.
נועה, בבקשה, אולי לא ...
נועה לוקחת את היד שלי, ושמה על החזה שלה
נועה לוקחת את היד שלי, ושמה בין הרגליים שלה, ושוב מעבירה את היד שלה על הכוס שלי.
אוף איתך, את יודעת שאני שונאת קוצים.
אני שוכבת על הגב, והיא שוב מתחילה, והסכין עוברת עלי, ומדי פעם היא נוגעת לא נוגעת בי שם, ומעבירה את כל כף ידה עלי. ומספיגה הכל עם המגבת.
ואני שוב חלקה.
ומה עם ... שם?
היכן?
שם, את יודעת, שם?
אני מתחילה שוב לבכות.
ונועה לוקחת את היד שלי, ושמה מאחור, ותכניסי אצבע לשם עכשיו.
ככה?
כן, ככה, תכניסי את האצבע עכשיו.
ידי מאחורי גבי, אני מחדירה אצבע אחת לחור המכווץ.
"עוד."
ותוציאי.
ותלקקי
ותחדירי שוב.
ואני שוכבת שם כמו עובר, ידי מאחורי גבי, והאצבע בתוך החור.
ונועה מתחילה ללטף אותי, בכל גופי, ואני מתחממת וכבר לא בוכה יותר.
ותכניסי אצבע לפה, תמצצי אותה,
כמו עובר אני שוכבת שם, אצבע בטוסיק, אצבע בפה ולאט לאט מתחממת.
נועה, אני ממלמלת.
מה?
כלום ...
מה?
טוב לי ...
אני יודעת.
אל תזוזי יקירה.
דפיקה בדלת ואישה מבוגרת זרה נכנסת, מלווה בבחורה צעירה.
אל תזוזי תמר, אל תזוזי.
שתיהן עומדת מעלי, כשאני שוכבת על הרצפה.
ערומה.
חשופה.
ונועה מתחילה ללטף את הבחורה הצעירה.
נועה?
והיא שמה יד על שפתיה ...
נועה ...
ומנשקת את הבחורה הצעירה על שפתיה.
נועה ... בבקשה, למה?
האישה הזרה מתקרבת אלי ומניחה עלי את ידה, בזמן שנועה ממזמזת את הבחורה הצעירה ומנשקת את חזה.
אני מתחילה לבכות שוב, כשהאישה הזרה מניחה יד על ידי הנמצאת מאחורי הגב, מקפידה שהאצבע לא תצא מתוך החור שלי.
ואני ממררת בבכי, כשהבחורה הצעירה מתחילה לגנוח.
שוכבת שם, עיני קרועות כשנועה והבחורה עושות אהבה, ואני שוכבת עם יד מאחורי הגב ואצבע בטוסיק, והיד השניה בפה שלי והעיניים שלה קבועות בעיני.
וכשהן הולכות אני לא מפסיקה לבכות.
ואת לוקחת אותי.
ואני הולכות למיטה.
ואת משמנת את החור שלי, ומחדירה את הפלאג הרוטט.
ומלטפת אותי.
וקושרת את ידי מאחורי הגב.
ומלבישה עלי את החוטיני הקטן הלוחץ.
ומלבישה על צווארי את קולר העור העבה.
לילה טוב תמר ...
ואני גונחת ומתפתלת.
וממררת בבכי.
לפני 15 שנים. 28 בדצמבר 2008 בשעה 7:26