ללא שם

ושוב אני מחבקת את איברך העדין בשפתיי.
עוטפת אותך כשפי פעור לרווחה, וסוגרת עליך בבת אחת.
שומעת אותך גונח כשאני נעה קדימה ואחורה ושפתיי צמודות, יונקות.
איברך בחיכי העליון, ואף מעבר לכך. ולשוני צמודה אליו בתוך פי,
מצמידה.
נוגע בפתחו של גרוני ואני עוצמת עיניים ולוקחת עוד קצת, ועוד.
ומוציאה כמעט עד הסוף, אבל כמעט. הקצה עדיין בתוכי.
מרגישה את הפעימות, אני כה מרוכזת.
ידיי עליך, על ירכיך. על ישבנך. אבל אני מרוכזת בפה שלי,
במה שקורה בתוכו.
באיברך הנמצא בתוכי,
בשיני המדגדגות אותו בעדינות,
בלשון העוטפת ומשחקת.