ללא שם

מעין שלווה.
אנו הולכות יד ביד, המים חלקים. כל כך רגוע.
גלשני מצנח ללא סוף וביניהם גם כמה גלשני רוח.
הנקודות הצבעוניות מקשטות את המים הכחולים.
השמש אדומה, כתומה, עוד מעט נעלמת וקצת קריר.
ידך במותניי, ואת מקרבת את פנייך אלי, ... נשיקה.
אני סופגת את ריחך המיוחד.
אוהבת אותך כל כך.
זוכרת איך שכבנו חבוקות על החול.
איך דיברנו, על הכל, עלי, עלייך, על שתינו.
על כל מה שהיה וגם על מה שיהיה.
והיום הכל כל כך טבעי, כל כך ברור.
אני נסחפת אל הריטואלים המוכרים,
אפילו בלי פיק ברכיים.
בשלמות שרק הזמן יכול להמציא.
רק הזמן יכול להבשיל.
שלמות שרק אחרי כמה שנים אפשר לדעת,
שזו אני ושכך אני רוצה להיות.
כנועה ושלך.
נבוכה ושלך.
מושפלת ושלך.
אבל גם חזקה ויודעת,
שיש לי עוצמה פנימית.
לא רבים יודעים זאת.

סופשבוע מקסים 😄