ללא שם

אשר לומדת את צעדיה הראשונים, אני לומדת.
אני הולכת איתך יד ביד. בכי וצחוק מתערבבים, בלבול ורוגע, שובע ומחסור, שלווה אילמת.
לומדת להמתין לבלתי נודע, חסרת אונים. לומדת לבטוח בך. לומדת שלא תעשי לי רע. לומדת שגם אם רע לי, בסוף יהיה טוב, ואוכל ליפול לזרועותייך העוטפות, המנחמות.

לומדת בעיקר לקבל את עצמי, את גופי, את המיניות שלי, את הרצון לקפוץ מעל התהום ולהגיע לצד השני, בשלום, אך עם פיק ברכיים ודפיקות לב והמון התרגשות.

כמו תינוקת את מלמדת אותי שוב כל דבר ודבר.

לאכול. ישר מהצלחת. ישובה ליד השולחן, חסרת אונים, ידיי קשורות מאחור. מתכופפת לצלחת ואוכלת, מלקקת, מנסה לתפוס את האוכל בלשוני, בשפתיי, נמרחת באוכל. לומדת לקבל את העיניים המתבוננות ומחייכות, את היד שמוחה את השאריות מלחיי ומכניסה לפי.

לומדת לישון. קשורה או מאובזרת. ערומה או לבושה, מכוסת עיניים או נפלשת. לומדת לישון בדרכך, איתך, בלעדייך, על המיטה, הספה או למרגלותיה.

לומדת ללכת. לדדות על סנדלי עקב גבוהות ורחבות. ללכת בצעדים קטנים ומהירים, זקופה, רגליים מתוחות וישבן מקומר, ללכת ללא רעש, לרחף.

להתנהג בחברה. חשופה. כל צרכיי, כל רצונותיי, תשוקותיי חשופים לכל אחד. כמו תינוקת אני ערומה, אבריי האינטימיים חשופים, אני כחומר ביד היוצר, בידך, אימי הצעירה ממני בתשע שנים תמימות. המציגה את ילדתה, הלומדת ללכת, היושבת, האוכלת, המאוננת וגומרת ואוכלת מהצלחת ומלקקת הכל.

אני לומדת לקבל את עצמי כמו שאני. גם צרכי שלי הטבעיים, הם רכוש שלך. ואת מחליפה לי, תחתונים, בגדים, מסדרת את שיערי, לוקחת אותי לשירותים, מלמדת אותי לקבל. להיות, לא להיות דחוייה משום דבר, כי זו אני.

ואין לי מה להתבייש כי תינוקת לא מתביישת, תינוקת לא יודעת להתבייש, תינוקת רק זקוקה, ונזקקת, ולומדת, ובוכה, ואוכלת ועושה וישנה.



יום נפלא 😄