בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא שם

לפני 15 שנים. 6 בספטמבר 2009 בשעה 5:40

לא זכה וטהורה, לא צחה ואצילית.
מטונפת, מלוכלכת.
מונעת על ידי יצרים. אובססיבית.
מונעת על ידי מגע.
אבל לא מגע מכבד.
מגע משפיל.
כזה שמכריח להתחנן לעוד מגע.
להתחנן לעוד מגע, עוד יותר משפיל.
גופי במראה, והוא זול, נגוע.
נגוע.
נגוע.
קמה בבוקר, ורואה נקודות. של תשוקה, של יצרים.
של רצון להיות כלי.
חור.
של מרכז להשפלה.
אביזרים.
מעשים שאני לא מעזה לתאר.
שוטפת במקלחת מיליון פעם.
אבל אני כל כך מלוכלכת וזולה.
ובוערת, מתשוקה.



אופק קסומה - מאמינה שיום יבוא והטוהר ימצא דרכו חזרה אליך.
לפני 15 שנים
Geshem Black - אני חושב ששני המשפטים האחרונים אומרים הכול ומשליכים הכול על שארית השיר.
ודווקא שם, בנקודת הכביכול אל-חזור, שאפשר להיטהר.
נדמה לי שהשאלה היא אם רוצים בכלל, או שטוב להתפלש בבוץ הקיומי. אולי כבר החלטת.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י