ללא שם

ואני הולכת לאיטי, עטופה במעיל, הרכוס בכמה כפתורים, גרביים שחורות, נעליים גבוהות עקב, סקסיות. עטופה בבושם קליל, שיער אסוף וארוך.
שרידים לסערה שהתחוללה בתחילת השבוע:
עלים, ענפים, חלקם אסופים לערימות, וחלקם עדיין מפוזרים, רטובים.
דורכת, מרגישה את הרכות, מריחה גם את ריחות החורף.
רוח, חודרת, מלטפת את גופי העירום מתחת למעיל.
המעיל מחוספס, נוגע ולא נוגע, ואין ממש חציצה ביני לבין העולם, פרט לפיסה של בד גס.
אני עדיין מינית, אך מחשבותיי בחורף. בגשם, בסערה שהייתה, בקור.
אוהבת מאוד את ריחות החורף. בכלל, אוהבת חורף 😄
רוח נושבת, וטיפות נושרות עלי מעל.
הולכת בראש זקוף, בצעדים קטנים.
אוהבת את עצמי.
וחושבת, חושבת על החיים שלי, על מה שאני ועל מה שאני עוברת.
מדמיינת, ומהרהרת ...