לפני 13 שנים. 25 באוקטובר 2011 בשעה 22:23
כשאני שרועה על הפנים, על המשטח הקשה.
כף יד חזקה בגבי מצמידה אותי מטה, שלא אזוז.
כשאין לי ברירה.
אני פותחת את חושי, מרפה את גופי.
לא מנסה לזוז.
חשה את הזין ההולם בקירבי, בתוכי, מרפה את הטוסיק בנשימות עמוקות, שלא יכאב.
ושלווה צונחת עלי, שלווה עולמית.
שלווה מקבלת.
ורק שתי דמעות זולגות, גם מבלי שאשים להן לב ...
