ללא שם

מאחורי הגב, זאת אומרת.
כך כל היום.
אני הולכת חופשי, לאן שאני רוצה, בבית, זאת אומרת.
אבל הידים שלי קשורות מאחורי הגב.
קצת קשה להתנהל ככה.
קשה לאכול, ואני רעבה.
עכשיו ערב.
האוכל מסודר על השולחן, רק לשבת, להתכופף ולאכול מהצלחת.
קשה לאכול עם ידים קשורות מאחורי הגב.
אני מתלכלכת, הפנים, אפילו השיער מלוכלך לי.
נכנס לתוך הצלחת.
מזל שאני יכולה לשתות בקש.
את מתבוננת בי, מחייכת.
אני מחייכת חיוך עגמומי.
מנסה לקחת בשיניים את חתיכות הבשר.
מלקקת את הרוטב.
מנסה למצוץ את הפירה.
כולי מטונפת.
אני לא מבקשת ממך לנקות אותי, זה משפיל מדי.
בעצם, אני לא יודעת מה יותר משפיל.
אבל אני לא מבקשת.
רוצה ללכת לשירותים, אבל לא יכולה.
בעצם כן יכולה.
בעצם כן.
תסלחו לי.

אחר כך יבוא ריטואל הניקיון.

וכבר לא אהיה מושפלת.