ללא שם

לא יודעת מה קרה אתמול 

אני מכווצת, ולא יכולה להרפות

וגם אתה לא מרפה

הכאב בלתי נתפס, אני צועקת

הכל שורף לי, כולי פקעת של כאבים

בלי מעצורים אני בוכה

וצורחת

ממי שלי אני נקרעת מבפנים,

תפסיק (אני לוחשת בתוכי)

אתה יוצא ונכנס שוב

ובלי שליטה אני שוב מכווצת

ושוב מכות של כאב שקשה לי לדמיין

פני מעוותים, בוכיים

אני צווחת כמו חיה. 

ופתאום אני נרפית, 

כמעט מעולפת

אתה ממשיך לזיין אותי, 

מחזיק אותי בידייך והולם בי

אני צועקת אבל הכאב נעשה עמום יותר

ומתחלף בתחושת מלאות מתוקה

כמעט שכחתי, וכעת אני מתמסרת כשאתה מחליק בתוכי

כולי מיוזעת

מרפה ומקבלת אותך

מפנה מבטי אליך בחיוך של אהבה